ירושלמי שביעית א א
<< | ירושלמי · מסכת שביעית · פרק א · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה א משנה עריכה
עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית בית שמאי אומרים כל זמן שהוא יפה לפרי ובית הלל אומרים עד עצרת וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו:
הלכה א גמרא עריכה
"עד אימתי חורשים כו'" כתיב (שמות כג) "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות" וכתיב "בחריש ובקציר תשבות" מה אנן קיימים?- אם לענין שבת בראשית- והלא כבר נאמר "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך". ואם לענין שבתות שנים- והלא כבר נאמר: "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך"! אלא, אם אינו ענין לשבת בראשית, ולא לענין שבתות השנים- תניהו ענין באיסור שני פרקים הראשונים.
"בחריש ובקציר תשבות"- בחריש שקצירו אסור. ואיזה זה? זה חריש של ערב שביעית, שהוא נכנס לשביעית. ובקציר שחרישו אסור. ואיזה זה? זה קציר של שביעית, שהוא יוצא למוצאי שביעית. וא"כ, למה נאמר חורשים עד ראש השנה רבי קרוספי בשם רבי יוחנן רבן גמליאל ובית דינו התירו באיסור שני פרקים הראשונים רבי יוחנן בעי לא כן תנינן אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמנין רבי קרוספי בשם ר' יוחנן שאם בקשו לחרוש יחרושו ויעקרו אותן מן המשנה רבי קריספא בשם ר' יוחנן שאם בקשו לחזור יחזורו התיב ר' יונה הרי פרשת המילואים הרי פרשת דור המבול הרי אינן עתידי לחזור מעתה יעקרו אותן מן המשנה אלא כדי להודיעך וכא כדי להודיעך אמר ר' מנא כיי דתנינן תמן שאם יאמר אדם כך אני מקובל יאומר לו כדברי ר' איש פלוני שמעת וכן שאם יאמר אדם שמעתי שאסור לחרוש עד ראש השנה יאמר לו באיסור שני פרקים הראשונים שמעת רבי אחא בשם רבי יונתן בשעה שאסרו למקרא סמכו ובשעה שהתירו למקרא סמכו; בשעה שאסרו למקרא סמכו: "בחריש ובקציר תשבות" בחריש שקצירו אסור ואי–זה זה? זה חריש של ערב שביעית, שהוא נכנס לשביעית. ובקציר שחרישו אסור ואי–זה זה? זה קציר של שביעית, שהוא יוצא למוצאי שביעית. ובשעה שהתירו למקרא סמכו: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" מה ערב שבת בראשית את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה אף ערב שבתות שנים את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה.
ולמה "עד עצרת"? עד כאן- הוא יפה לפרי; מכאן ואילך- הוא מנבל פירותיו. והא תנינן אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל עד כאן הוא מעבה את הכורת, מכאן ואילך הוא מתיש את כוחו ויחרוש מתוך שהוא יודע שהוא מתיש כחו של אילן אף הוא אינו מתכווין לעבודת הארץ ולמה לא תניתא מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה? פעמים שאין הגשמים מצויין ואין הליחה מצוייה והוא עתיד לחרוש קודם לעצרת כדברי בית שמאי ובית הלל אומרים עד העצרת: