פתיחת התפריט הראשי


<< | ירושלמי · מסכת שבועות · פרק ו · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ה משנהעריכה

אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן ואין משביעין את הקטן אבל נשבעין לקטן ולהקדש

הלכה ה גמראעריכה

כתיב כי יתן איש אל רעהו פרט לקטן עד כדון כשנתן לו קטן ותבעו קטן נתן לו קטן ותבעו גדול תלמוד לומר רעהו עד שיהא נתינתו ותביעתו שוין א"ר בא בר ממל לית הדא פשיטא על דרבי יוחנן דאמר הטעון לחבירו טענת גנב באבידה חייב איכן אבידתי אמר לו נגנבה א"ר בא תיפתר שאמר לו עד שאת קטן תבעתני ונפטרתי משבועתך שבועת ה תהיה בין שניהם להוציא היורש רבי אילא בשם רבי יסא ביורשיו היא מתני בין שניהם אינה זזה מבין שניהם לעולם אם המשביע משביע לשקר סוף לצאת עליו אם הנשבע נשבע לשקר סוף לצאת עליו מאי טעמא הוצאתיה נאם ה צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר וגו א"ר שמואל בר נחמן מלאכי חבלה אין להן קפיצין ומה טעמא משוט בארץ ומתהלך בה ברם הכא וכלתו את עציו ואת אבניו בא וראה דברים שאין האש שורפן שבועת שוא מכלתן ר יונה אמר על שקר ר יוסי אומר אף על האמת חגיי דריש כהדא דר יוסי עובדא הוה בחדא איתא דאזלת מיערוך גב חבירתה והוה קטיר בשיטיה דקולסיתה תרין דינרין נפלו לה ואיערכו גו עיגולא הפכת בעייא להו גו ביתא ולא אשכחתון חזרת לגבה אמרה לה הבי לי ב דינרין דנפיל לי גו ביתיך אמרה לה לא ידענא אי ידעה בהו תיקבור ברה קברתיה מי עלון מיקבריא שמעת קלא אמרה אילולא דהות ידעה בהון לא קברתיה אמרה אין ידעה בהון היא איתא תקבור ברא חורנה קברתיה עלין מנחמתא וקצון חד עיגול ואשכחון תרין דינרייא עריכין גו עיגולא הדא מילת אמרה בין זכיי בין חייב לשבועה לא תיעול