ירושלמי קידושין ב ד

<< | ירושלמי · מסכת קידושין · פרק ב · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ד משנה

המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה שכל המומין הפוסלין בכהני פוסלין בנשים

הלכה ד גמרא

תנינן מומין באילו נדרים אמרו רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק נדרה שלא לוכל בשר ולא לשתות יין ושלא ללבוש בגדי צבעונין אמר רבי זעירא כלי פשתן הדקים הבאין מבית שאל ככלי צבועין הן אמר רבי יוסי מתניתא בשאמר לה על מנת שאין עליך נדרים אבל אם אמר לה על מנת שאין ליך נדר אפילו נדרה שלא לאכול חרובין נדר הוא הלכה אצל הזקן והתיר לה הרי זו מקודשת אצל הרופא וריפאה אינה מקודשת מה בין זקן מה בין רופא זקן עוקר את הנדר מעיקרו רופא אינו מרפא אלא מיכן ולהבא אית תניי תני אפילו הלכה אצל הזקן והתיר לה אינה מקודשת מתניתא דרבי לעזר דתנינן תמן א"ר לעזר בדין היה אפי גדר שהוא צריך [חקירת] חכם שהזקן עוקר הנדר מעיקרו ולמה אסרו נדר שהוא צריך חקירת חכם מפני נדר שאינו צריך חקירת חכם אית תניי תני מותרת להינשא בלא גט ואית תניי תני אסורה להינשא בלא גט הוון בעיי מימר מאן דמר מותרת להינשא בלא גט רבי לעזר ומאן דמר אסורה להינשא בלא גט רבנין כולה רבנין מאן דאמר אסורה להינשא בלא גט רבנין מאן דאמר מותרת להינשא בלא גט שמתוך שהיא יודעת שאם הולכת היא אצל הזקן והוא מתיר לה את נדרה והוא אינה הולכת לפום כן מותרת להינשא בלא גט מאי טעמא דמאן דמר אסורה להינשא בלא גט שלא תלך אצל הזקן ויתיר לה את נדרה וקידושין חלין עליה למפרע ונמצאו בניה באין לידי ממזירות לפום כן אסורה להינשא בלא גט כנסה סתם רשב"ל אמר מתניתא בשקידשה על תנאי וכנסה סתם אבל אם קידשה סתם וכנסה סתם יש לה כתובה רבי יוחנן אמר אפילו קידשה סתם וכנסה סתם אין לה כתובה ואמר רבי חייה בשם רבי יוחנן וצריכה ממנו גט אפילו קידשה על תנאי וכינסה על תנאי רבי זעירא בעא קומי רבי מנא קידשה סתם וגירשה מן האירוסין מה אמר בה רבי שמעון בן לקיש בעא נישמעינה מן הדא היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראייה הא אם הביא ראייה יש לה כתובה מה חמית למימר בשקידשה סתם וגירשה מן האירוסין מה אנן קיימין מן דבתרה במה דברים אמורים במומין שבסתר אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון ואם במתנה אף מומין שבגלוי טעון הוא אמרין חברייא קומי רבי יוסה אמור דבתרה ותהא פליגא על ר שמעון בן לקיש נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראייה הא אם הביא הבעל ראייה אין לה כתובה והיך ר שמעון בן לקיש אמר יש לה כתובה רבי כהן בשם רבנין דקיסרין מתניתא בשכנס ולא בעל מה דאמר רבי שמעון בן לקיש בשכנס ובעל אני אומר נתרצה לו בבעילה שכל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים הוסיפו עליהן באשה ריח הפה וריח הזיעה ושומא שאין בה שיער רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי בן חנינה בעור הפנים שנו והתנינן במה דברים אמורים במומין שבסתר אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון וזו לא מן המומים שבגלוי הוא תיפתר בההיא דמטמרה לה תחות קלוסתיה דראשה תני שומא שיש בה שיער בין גדולה בין קטנה בין בגוף בין בפנים הרי זה מום ושאין בה שיער בפנים מום בגוף אינה מום במה דברים אמורים בקטנה אבל בגדולה בין בגוף בין בפנים הרי זה מום עד כמה היא גדולה רשב"ג אומר עד כאיסר האיטלקי רבי לעזר בשם רבי חנינה כגון הדין קורדיינא שיעורו כחצי זהוב כל שהוא רבי רדיפה רבי יונה רבי ירמיה שאל אשה קרחת ושיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן בעיי מישמעינה מן הדא הוסיפו עליהן באשה ריח הפה וריח הזיעה ושומא שאין בה שיער ולא אדכרון קרחה סברין מימר שאינו מום אתא ר שמואל בריה דר יוסה בי ר בון בשם ר ניסא מום הוא לא אתינן מיתני אלא דבר שהוא כעור בזה ובזה מום בזה ואין מום בזה אבל דבר שהוא נויי בזה ומום בזה כגון הדא קרחתה אף על גב דהוא מום לא תנינתה תדע לך שהיא כן הרי זקן הרי נויי באיש ומום באשה ולא תנינן יתר עליהם באשה זקן הרי דדים הרי נויי באשה ומום באיש ולא תנינתה יתר עליהם באיש דדים