ירושלמי פסחים פרק י מנוקד ומעוצב

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

תַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי, מַסֶּכֶת פְּסָחִים, פֶּרֶק עֲשִׂירִי ("עֶרֶב פְּסָחִים")

מנוקד ומפוסק על ידי דן בארי.

[משנה פסחים י,א]

[י,א]
עֶרֶב פְּסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה
לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.
אֲפִילוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיֵּסֵב.
לֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבָּעָה כוֹסוֹת שֶׁלַּיַּיִן,
אֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי.

[גמרא]
מַתְנִיתָא דְּרַבִּי יוּדָה,
דִּתְנֵי:
עֶרֶב שַׁבָּת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָן,
לֹא יִטְעֹם אָדָם כְּלוּם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ,
כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַשַּׁבָּת בְּתַאֲוָה.
דִּבְרֵי רַבִּי יוּדָה;
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ עַד שָׁעָה שֶׁהוּא מַשְׁלִים.
מַפְסִיקִין לַשַּׁבָּת,
דִּבְרֵי רַבִּי יוּדָה;
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אֵין מַפְסִיקִין.

מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא,
שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּעַכּוֹ, וְקָדְשָׁה עֲלֵיהֶן הַשַּׁבָּת.
אָמַר לוֹ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְרַבִּי יוֹסֵה בֶן חֲלַפְתָּא:
רְצוֹנָךְ שֶׁנִּפְסֹק לַשַּׁבָּת?
אָמַר לוֹ:
כָּל יוֹם הָיִיתָ מְחַבֵּב דְּבָרַי לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה,
וְעַכְשָׁו אַתְּ מְחַבֵּב דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּפָנַי?
(אֶסְתֵּר ז,ח) "הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת"?
אָמַר לוֹ:
אִם כֵּן, לֹא נַפְסִיק,
שֶׁלֹּא תִּקָּבַע הֲלָכָה בְּיִשְׂרָאֵל כְּרַבִּי יְהוּדָה.
לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁקָּבְעוּ הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.
רַב יְהוּדָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל:
זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵה,
אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים, פּוֹרֵשׂ מַפָּה וּמְקַדֵּשׁ.

מָהוּ לוֹכַל מִינֵי כִּיסָנִין,
מָהוּ לוֹכַל מִינֵי תְּרָגִימָא?
רַבִּי יוּדָן נִשְׂיָא סְחָה וּצְחָא.
שָׁאַל לְרַבִּי מָנָא:
בְּגִין דַּאֲנָא צָהֵי, מָהוּ נִשְׁתֵּי?
אָמַר לֵיהּ:
תָּנֵי רַבִּי חִיָּה:
אָסוּר לְאָדָם לִטְעֹם כְּלוּם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.
אָמַר רַבִּי לֵוִי:
הָאוֹכֵל מַצָּה בְּעֶרֶב הַפֶּסַח,
כַּבָּא עַל אֲרוּסָתוֹ בְּבֵית חָמִיו.
וְהַבָּא עַל אֲרוּסָתוֹ בְּבֵית חָמִיו, לוֹקֶה.
תְּנֵי:
רַבִּי יוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר:
בֵּין חָמֵץ בֵּין מַצָּה, אָסוּר.
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
רַבִּי לֹא הָיָה אוֹכֵל לֹא חָמֵץ וְלֹא מַצָּה.
לֹא מַצָּה, מִן הָדָא דְּרַבִּי לֵוִי;
וְלֹא חָמֵץ, מִן הָדָא דְּרַבִּי יוּדָה בֶּן בְּתֵירָה.
וְרַבִּי, תַּלְמִידֵיהּ דְּרַבִּי יוּדָה בֶּן בְּתֵירָה הֲוָה.
לֹא. תַּלְמִידֵיהּ דְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן קֻדְשַׁי הֲוָה.
אֶלָּא בְּגִין דַּהֲוָה בְּכוֹר.
אָמַר רַבִי מָנָא:
רַבִּי יוֹנָה אַבָּא הֲוָה בְּכוֹר, וַהֲוָה אָכֵיל.
אָמַר רַב תַנְחוּמָא:
לָא מִן הָדָא אֶלָּא מִן הָדָא
רַבִּי, אִסְתְּנִיס הֲוָה:
כַּד הֲוָה אָכֵיל בִּימָמָא, לָא הֲוָה אָכֵיל בְּרַמְשָׁא.
וְלָמָּה לָא הֲוָה אָכֵיל הָכָא בִּימָמָא?
כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַשַּׁבָּת בְּתַאֲוָה.

אָמַר רַבִּי לֵוִי:
לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ עֲבָדִים לִהְיוֹת אוֹכְלִין מֵעוֹמֵד,
וְכָאן לִהְיוֹת אוֹכְלִין מְסֻבִּין,
לְהוֹדִיעַ שֶׁיָּצְאוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת.
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
אוֹתוֹ כַזַּיִת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בּוֹ בַּפֶּסַח,
צָרִיךְ לְאָכְלוֹ מֵסֵב.
רַבִּי יוֹסֵי בְעָא קֻמֵּי רַבִּי סִימוֹן:
אֲפִלּוּ עֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ,
אֲפִלּוּ אִשָּׁה לִפְנֵי בַעְלָהּ?
אָמַר לֵיהּ:
בְּרַבִּי, עַד כָּאן שָׁמַעְתִּי.
אָמַר רַבִּי חִיָּה בַּר אַדָּא:
לְפִי שֶׁאֵין עָרֵב לְאָדָם לוֹכַל [555] מִן הַקֻּפָּה,
וְכָאן אֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי.

תְּנֵי:
צָרִיךְ הוּא אָדָם לְשַׂמֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו בָּרֶגֶל.
בַּמֶּה מְשַׂמְּחָן? בְּיַיִן.
רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר:
נָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶן, וּקְטַנִּים בָּרָאוּי לָהֶם.
נָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶן, כְּגוֹן מְסָנִין וְצוֹצָלִין,
וּקְטַנִּים בָּרָאוּי לָהֶן, כְּגוֹן אֱגוֹזִין וְלוּזִין.
אָמְרִין:
הֲוָה רַבִּי טַרְפוֹן עָבֵיד כֵּן.

מִנַּיִן לְאַרְבָּעָה כוֹסוֹת?
רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי רַבִּי בְנָיָה:
כְּנֶגֶד אַרְבַּע גְּאֻלּוֹת.
(שְׁמוֹת ו,ו-ז) "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
אֲנִי יי, וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם,
וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם,
וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.
וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים".
"וְהוֹצֵאתִי", "וְהִצַּלְתִּי", "וְגָאַלְתִּי", "וְלָקַחְתִּי".
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁלְּפַרְעֹה:
(בְּרֵאשִׁית מ,יא;יג) "וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי,
וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה,
וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה."
"וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ,
כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ."
רַבִּי לֵוִי אָמַר:
כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכִיּוֹת.
וְרַבָּנִין אָמְרִי:
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה כוֹסוֹת שֶׁלְּפֻרְעָנוּת,
שֶׁהַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַשְׁקוֹת אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם:
(יִרְמְיָה נה,טו) "כִּי כֹה אָמַר יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי:
קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי,
וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כָּל הַגּוֹיִם".
(יִרְמְיָה נא,ז) "כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד יי מְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ,
מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם".
(תְּהִלִּים עה,ט) "כִּי כוֹס בְּיַד יי וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה,
אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ."
(תְּהִלִּים יא,ו) "יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים,
אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם."
מָהוּ מְנַת כּוֹסָם?
רַבִּי אַבּוּן אָמַר:
פְיָלִי פּוֹטִירִין.
כִּפְיָלִי פּוֹטִירִין אַחַר הַמֶּרְחָץ.
וּכְנֶגְדָּן,
עָתִיד הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁקוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל
אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁלְּנֶחָמוֹת:
(תְּהִלִּים טז,ה) "יי מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי",
(תְּהִלִּים כג,ה) "דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה."
וְהָדֵין (תְּהִלִּים קטז,יג) "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא", תְּרַיִן.

תַּמָּן תְּנֵינַן:
(שבת ח,א) "הַמּוֹצִיא יַיִן, כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס."
רַבִּי זְעוֹרָא שָׁאַל לְרַבִּי יוֹשִׁיָּה:
כַּמָּה הוּא שִׁעוּרָן שֶׁלַּכּוֹסוֹת?
אָמַר לֵיהּ:
נִלְמֹד סָתוּם מִן הַמְּפֹרָשׁ,
דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּה:
אַרְבָּעָה כוֹסוֹת שֶׁאָמְרוּ יֵשְׁנָן רְבִיעִית יַיִן בָּאִיטַלְקִי.
תַּמָּן תְּנֵינַן:
(שבת יח,א) "מְפַנִּין אֲפִלּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קֻפּוֹת."
רַבִּי זְעוֹרָא שָׁאַל לְרַבִּי יוֹשִׁיָּה:
כַּמָּה הִיא שִׁעוּרָהּ שֶׁלְּקֻפָּה?
אָמַר לֵיהּ:
נִלְמֹד סָתוּם מִן הַמְּפֹרָשׁ, דִּתְנֵינַן תַּמָּן:
(שקלים ג,ב) "בְּשָׁלֹשׁ קֻפּוֹת שֶׁלְּשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין
תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה."
רַבִּי יוֹסֵי בֵּירַבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
דְּרַבִּי יוּדָה הִיא, דִּתְנֵי:
מַיִם, כְּדֵי גְּמִיָּה.
רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר:
כְּדֵי מְזִיגַת הַמּוֹזֵג.
מָזוּג בְּכַמָּה?
נִשְׁמְעִנַּהּ מִן הָדָא:
מַיִם כְּדֵי גְּמִיָּה.
רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר:
כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס.
יַיִן כְּדֵי גְּמִיָּה,
רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר:
כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס.

כַּמָּה הוּא שִׁעוּרָן שֶׁלַּכּוֹסוֹת?
רַבִּי מָנָא אָמַר:
טֵיטַרְטוֹן וְרֹבַע.
מָהוּ לִשְׁתּוֹתָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד?
מִן מָה דְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
הַלֵּל אִם שְׁמָעָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, יָצָא,
הָדָא אָמְרָה, אֲפִלּוּ שְׁתָיָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד, יָצָא.
מָהוּ לִשְׁתּוֹתָן מְפֻסָּקִין?
כְּלוּם אָמְרוּ שֶׁיִּשְׁתֶּה, לֹא שֶׁיִּשְׁתַּכֵּר.
אִם שׁוֹתֶה הוּא מְפֻסָּקִין, אֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר.
מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן שֶׁלִּשְׁבִיעִית?
תָּנֵי רַבִּי הוֹשַׁעְיָה:
יוֹצְאִין בְּיַיִן שֶׁלִּשְׁבִיעִית.
מָהוּ לָצֵאת בְּקוֹנְדִּיטוֹן?
מִן מָה דְּתָנֵי בַר קַפָּרָא:
קוֹנְדִּיטוֹן כַּיַּיִן,
הָדָא אָמְרָה, יוֹצְאִין בְּקוֹנְדִּיטוֹן.
מָהוּ לָצֵאת בָּהֶן מְזוּגִין?
מִן מָה דְתָנֵי רַבִּי חִיָּה:
אַרְבָּעָה כוֹסוֹת שֶׁאָמְרוּ,
יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין חָיִין בֵּין מְזוּגִין,
וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָהֶן טַעַם וּמַרְאֵה יַיִן.
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה:
מִצְוָה לָצֵאת בְּיַיִן אָדֹם, שֶׁנֶּאֱמַר:
(מִשְׁלֵי כג,לא) "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם".
תְּנֵי:
מְבֻשָּׁל כְּדֵי תֶבֶל.
מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן מְבֻשָּׁל?
רַבִּי יוֹנָה אָמַר:
יוֹצְאִין בְּיַיִן מְבֻשָּׁל.
רַבִּי יוֹנָה כְּדַעְתֵּיהּ,
דְּרַבִּי יוֹנָה שָׁתֵי אַרְבְּעָתֵי כִּסּוּי דְּלֵילֵי פִסְחָא,
וְחָזֵיק רֵישֵׁיהּ עַד עֲצַרְתָּה.
רַבִּי יוּדָה בֵּירַבִּי אִלְעַי שְׁתֵּי אַרְבְּעָתֵי כָּסוּי דְּלֵילֵי פִסְחָא,
וְחָזֵיק רֵישֵׁיהּ עַד חַגָּא.
חֲמָתֵיהּ חֲדָא מַטְרוֹנָה אַפּוֹי נְהִירִין. אָמְרָה לֵיהּ:
סָבָא, סָבָא!
חֲדָא מִן תְּלָת מִילִין אִית בָּךְ:
אוֹ שְׁתֵי חֲמַר אַתְּ,
אוֹ מַלְוֶה בְרִבִּית אַתְּ,
אוֹ מְגַדֵּל חֲזִירִים אַתְּ.
אֲמַר לַהּ:
תִּפַּח רוּחַהּ דָּהִיא אִתְּתָא!
חָדָא מִן אֶלַּיִן תְּלָתַי מִלַּיָּא לֵית בִּי,
אֶלָּא אֻלְפָּנִי שְׁכִיחַ לִי, דִּכְתִיב:
(קֹהֶלֶת ח,א) "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו".

רַבִּי אֲבָהוּ אֲתָא לְטִיבֶּרְיָא.
חֲמוֹנֵיהּ תַּלְמִידוֹי דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַפּוֹי נְהִירִין.
אַמְרוּן קֻמֵּי רַבִּי יוֹחָנָן:
אַשְׁכַּח רַבִּי אֲבָהוּ סִימָא.
אָמַר לוֹן:
לָמָּה?
אָמְרִין לֵיהּ:
אַפּוֹי נְהִירִין.
אָמַר לוֹן:
דִּלְמָא אוֹרְיָא חַדְתָּה שְׁמַע?
סְלַק לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ:
מַה אוֹרְיָא חַדְתָּה [556] שְׁמַעְתְּ?
אָמַר לֵיהּ:
תּוֹסֶפְתָּא עַתִּיקְתָא.
וְקָרָא עֲלוֹי "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו."

אָמַר רַבִּי חַנִּינָה:
לֻגָּא דְּאוֹרָיְתָא תּוֹמַנְתָּא עַתִּיקְתָא דְּמוּרְיֵיסָא דְּצִפּוֹרִין.
אָמַר רַבִּי יוֹנָה:
חָכֵים אֲנָא לַהּ.
דְּבֵית רַבִּי יַנַּי מְכִילִין בַּהּ דְּבַשׁ.
תְּנֵי:
חֲצִי שְׁמִינִית טִבֵּרָנִית יְשָׁנָה.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
הָדָא דִּידָן הֲוָת.
וּלְמָה לָא אָמַר עַתִּיקְתָא?
בְּגִין דַּהֲוָת בְּיוֹמֵי.
וְאִית דְּאָמְרִין:
דַּהֲוָת זְעֵירָא, וְרַבַּת זְעֵרַת,
וְלָא זַעֲרַת כְּמָה דַהֲוָת.

כַּמָּה הוּא שִׁעוּרוֹ שֶׁלְּכוֹס?
רַבִּי יוֹסֵה בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָה בַּר פַּזִּי,
רַבִּי יוֹסֵי בֵּירַבִּי בּוּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל:
אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעַיִם
עַל רוּם אֶצְבַּע וּמַחְצָה וּשְׁלִישׁ אֶצְבַּע.
תְּנֵי:
יָבֵשׁ, כַּזַּיִת,
דִּבְרֵי רַבִּי נָתָן.
רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין,
רַבִּי יוֹסֵי בֵּירַבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
אָתְיָא דְּרַבִּי נָתָן כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
כְּמָה דְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בָּרְבִיעִית,
כֵּן רַבִּי נָתָן אָמַר:
לִכְשֶׁיִּקְרַשׁ, יְהֵא בּוֹ כַזַּיִת.

[משנה פסחים י,ב]

מָזְגוּ לוֹ כוֹס רִאשׁוֹן,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם,
וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן,
וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם.

[י,ב]
הֲלָכָה ב.
מָה טַעֲמָא דְּבֵית שַׁמַּי?
שֶׁקְּדֻשַּׁת הַיּוֹם גָּרְמָה לַיַּיִן שֶׁיָּבֹא,
וּכְבַר נִתְחַיַּב בִּקְדֻשַּׁת הַיּוֹם עַד שֶׁלֹּא בָא הַיַּיִן.
מָה טַעֲמָא דְּבֵית הִלֵּל?
שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדֻשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּאָמַר.
דָּבָר אַחֵר:
הַיַּיִן תָּדִיר וּקְדֻשָּׁה אֵינָהּ תְּדִירָה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן, יַיִן וְאַבְדָּלָה, הַיַּיִן קוֹדֵם.
כְּלוּם טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּי,
אֶלָּא שֶׁקְּדֻשַּׁת הַיּוֹם גָּרְמָה לַיַּיִן?
וְכָאן, הוֹאִיל וְאַבְדָּלָה גַּרְמַהּ לַיַּיִן שֶׁיָּבֹא,
הַיַּיִן קוֹדֵם.
כְּלוּם טַעְמָא דְּבֵית הִלֵּל,
אֶלָּא שֶׁהַיַּיִן תָּדִיר וּקְדֻשָּׁה אֵינָהּ תְּדִירָה?
וְכָאן, הוֹאִיל וְהַיַּיִן תָּדִיר וְאַבְדָּלָה אֵינָהּ תְּדִירָה,
הַיַּיִן קוֹדֵם.
אָמַר רַבִּי מָנָא:
מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן, יַיִן וְאַבְדָּלָה, אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת.
כְּלוּם טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּי,
אֶלָּא שֶׁכְּבַר נִתְחַיֵּב בִּקְדֻשַּׁת הַיּוֹם עַד שֶׁלֹּא בָא הַיַּיִן?
וְכָאן, הוֹאִיל וְנִתְחַיֵּב בָּאַבְדָּלָה עַד שֶׁלֹּא בָא הַיַּיִן,
אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת.
כְּלוּם טַעְמָא דְּבֵית הִלֵּל,
אֶלָּא שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדֻשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּאָמֵר?
וְכָאן, הוֹאִיל וְהַיַּיִן גּוֹרֵם לָאַבְדָּלָה שֶׁתֵּאָמֵר,
אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת.
אָמַר רַבִּי זְעוֹרָא:
מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן,
מַבְדִּילִין בְּלֹא יַיִן, וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא בְיַיִן.
הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי זְעוֹרָא, דְּרַבִּי זְעוֹרָא אָמַר:
מַבְדִּילִין עַל שֵׁכָר,
וְאָזְלִין מִן אֲתַר לַאֲתַר לְמִשְׁמַע קִדּוּשָׁא.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֵּירַבִּי בּוּן:
נָהֲגִין תַּמָּן, בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יַיִן,
שְׁלִיחַ צִבּוּר יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה,
וְאוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שֶׁבַע, וְחוֹתֵם:
מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַשַּׁבָּת.

[משנה פסחים י,ג]

הֵבִיאוּ לְפָנָיו יְרָקוֹת וַחֲזֶרֶת,
מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת.
הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרֹסֶת,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרֹסֶת מִצְוָה,
רַבִּי לְעָזָר בֵּירַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:
מִצְוָה.
וּבַמִּקְדָּשׁ, מְבִיאִין לְפָנָיו גּוּפוֹ שֶׁלַּפֶּסַח.

[י,ג]
הֲלָכָה ג.
חַבְרַיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
צָרִיךְ לְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת שְׁנֵי פְעָמִים.
רַבִּי זְעוֹרָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
אֵין צָרִיךְ לְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת שְׁנֵי פְעָמִים.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר:
אִם לֹא טִבֵּל פַּעַם רִאשׁוֹנָה,
צָרִיךְ לְטַבֵּל פַּעַם שְׁנִיָּה.
מַתְנִיתָא פְּלִיגָא עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
(פסחים י,ד) "שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ מְטַבְּלִין פַּעַם אַחַת,
וְהַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים."
סָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַל הָדָא דְּבַר קַפָּרָא:
"שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ מְטַבְּלִין אוֹתוֹ עִם הַפַּת,
וְכָאן אָנוּ מְטַבְּלִים אוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ."
מַתְנִיתָא פְּלִיגָא עַל רַבִּי יוֹחָנָן.

יוֹצְאִין בַּמַּצָּה בֵּין שֶׁכִּוֵּן בֵּין שֶׁלֹּא כִוֵּן,
וְהָכָא, מִכֵּיוָן שֶׁהֵסֵב, חֲזָקָה כִּוֵּן.
מְתִיב רַבִּי יִרְמְיָה קֻמֵּי רַבִּי זְעוֹרָא:
מַתְנִיתָא פְּלִיגָא עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
"הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרֹסֶת";
"אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרֹסֶת מִצְוָה".
חֲזֶרֶת מִצְוָה.
אָמַר לֵיהּ:
שֶׁכֵּן רַב מְטַבֵּל בְּתֻרְדִּין.
תַּגָּרֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ אוֹמְרִים:
בֹּאוּ וּטְלוּ לָכֶם תַּבְלֵי מִצְוָה.
בְּנֵי בַיְתֵיהּ דְּאִיסִי בְּשֵׁם אִיסִי:
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רֻבָּה?
שֶׁהִיא רָבָה עִמּוֹ.
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
צְרִיכָא שֶׁתְּהֵא עָבָה.
מִלְּתֵיהּ אָמַר:
זֵכֶר לַטִּיט.
אִית תַּנַּי תָּנֵי צְרִיכָא שֶׁתְּהֵא רַכָּה.
מִלְּתֵיהּ אָמַר:
זֵכֶר לַדָּם.
תְּנֵי:
וּבַגְּבוּלִין צְרִיכִין שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין,
אֶחָד זֵכֶר לַפֶּסַח, וְאֶחָד זֵכֶר לַחֲגִיגָה.

[משנה פסחים י,ד]

מָזְגוּ לוֹ כּוֹס שְׁנֵי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל.
אִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן לִשְׁאֹל,
אָבִיו מְלַמְּדוֹ:
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מְטַבְּלִים אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת,
הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים;
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה,
הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻלּוֹ מַצָּה;
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִים בָּשָׂר צָלִי שָׁלוּק וּמְבֻשָּׁל,
הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻלּוֹ צָלִי?
לְפִי דַעְתּוֹ שֶׁלַּבֵּן אָבִיו מְלַמְּדוֹ.
מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בִּשְׁבָח,
וְדוֹרֵשׁ מֵ "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי" (דברים כו, ה),
עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה.

[557]
[י,ד]
הֲלָכָה ד.
תָּנֵי רַבִּי חִיָּה:
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה:
בֶּן חָכָם, בֶּן רָשָׁע, בֶּן טִפֵּשׁ, בֶּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל.
בֶּן חָכָם מָהוּ אוֹמֵר?
(דְּבָרִים ו,כ) "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יי אֱלֹהֵינוּ" אותנו?
אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ:
(שְׁמוֹת יג,יד) "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יי מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים."
בֶּן רָשָׁע מָהוּ אוֹמֵר?
(שְׁמוֹת יב,כו) "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?"
מַה הַטֹּרַח הַזֶּה שֶׁאַתֶּם מַטְרִיחִין עָלֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה?
מִכֵּיוָן שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל,
אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ:
(שְׁמוֹת יג,ח) "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי",
לִי עָשָׂה, לְאוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא עָשָׂה.
אִלּוּ הָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּמִצְרַיִם,
לֹא הָיָה רָאוּי לְהִגָּאֵל מִשָּׁם לְעוֹלָם.
טִפֵּשׁ מַה אוֹמֵר?
(שְׁמוֹת יג,יד) "מַה זֹּאת?"
אַף אַתְּ לַמְּדוֹ הִלְכוֹת הַפֶּסַח,
שֶׁאֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֶפִּיקוֹמוֹן. <epikõmon: מה שבא אחר הסעודה, קינוח>
שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹמֵד מֵחֲבוֹרָה זוֹ וְנִכְנַס לַחֲבוֹרָה אַחֶרֶת.
בֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל,
אַתְּ פְּתַח לוֹ תְּחִלָּה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
מַתְנִיתָה אָמְרָה כֵן:
"אִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ."

[משנה פסחים י,ה]

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח,
לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ:
פֶּסַח מַצָּה וּמְרוֹרִים.
פֶּסַח, עַל שֵׁם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם;
מַצָּה, עַל שֵׁם שֶׁנִּגְאָלוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם;
מְרוֹרִים, עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ,
כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר:
(שְׁמוֹת יג,ח) "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר:
בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם."
לְפִיכָךְ אָנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת,
לְהַלֵּל, לְשֶׁבַח, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְנַצֵּחַ, לְגַדֵּל,
לְמִי שֶׁעָשָׂה לָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ
וְהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת,
וְנֶאֱמַר לְפָנָיו הַלְלוּיָהּ.

[משנה פסחים י,ו]

עַד אֵיכָן הוּא אוֹמֵר?
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
עַד "אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה";
וּבֵית הֶלֵּל
עַד "חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם".
וְחוֹתֵם בִּגְאֻלָּה.
רֶבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
"אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם",
וְהִגִּיעָנוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה",
וְאֵינוּ חוֹתֵם.
רֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
"כֵּן יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
יַגִּיעֵנוּ לִָרְגָלִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם,
שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עוֹלָם לֹאכַל מִן הַפְּסָחִים וּמִן הַזְּבָחִים
אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבְּחָךְ לְרָצוֹן,
וְנוֹדֶה לָךְ עַל גְּאֻלָּתֵנוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה יי, גָּאַל יִשְׂרָאֵל".

[גמרא]
הֲלָכָה ה.
רַב אָמַר:
מִתְּחִלָּה צָרִיךְ לְהַתְחִיל:
(יְהוֹשֻעַ כד,ב-ג) "בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם,
תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר,
וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים."
"וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר,
וָאוֹלֵךְ אֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן,
וארב (וָאַרְבֶּה) אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֶּן לוֹ אֶת יִצְחָק."
"וָאַרְבֶּה",
אָמַר רַב אַחָא:
"וְאָרֵב" כְּתִיב.
כַּמָּה רִיבִים עֲשִׁיתִי עִמּוֹ עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ אֶת יִצְחָק!
דָּבָר אַחֵר:
נַעֲשֵׂיתִי לוֹ אוֹרֵב.
אִן חֲטָא, מִתַּן לֵיהּ, וְאִן זְכָה, מִתַּן לֵיהּ.

[י,ו]
הֲלָכָה ו.
אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי:
וְכִי יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם,
שֶׁהוּא מַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם?
אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל:
אִלּוּ מַמְתִּין עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר,
אֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לַחֲצִי גְּאֻלָּה.
הֵיאַךְ מַזְכִּירִין גְּאֻלָּה, וַאֲדַיִן לֹא נִגְאֲלוּ?
וַהֲלֹא לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בַּחֲצִי הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר:
(שְׁמוֹת יב,נא) "וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה,
הוֹצִיא יי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם."
אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בַּמִּצְוָה,
אוֹמֵר לוֹ: מְרַק.
הֲתֵיב רַבִּי אֲבוּנָה בַּר סְחוֹרָא:
לֹא כְבָר הִזְכִּיר עַל הַכּוֹס?
תְּנֵי:
אֵין אוֹמְרִים זְמַן אֶלָּא בִשְׁלֹשָׁה רְגָלִים בִּלְבַד.
אָמַר רַבִּי מָנָא:
מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵּן:
"בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת."
תְּנֵי:
כָּל שֶׁכָּתוּב בּוֹ "מִקְרָא קֹדֶשׁ",
צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בּוֹ זְמַן.
אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָא:
וְיָאוּת.
מִי שֶׁרָאָה תְּאֵנָה בְּכֹרֶת,
שֶׁמָּא אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן?
הֲרֵי רֹאשׁ הַשָּנָה וְיוֹם הַכִּפּוֹרִים,
בִּיהוּדָה נָהֲגוּ כְּרַבִּי עֲקִיבָה,
וּבַגָּלִיל נָהֲגוּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.
עָבַר וְעָשָׂה בִּיהוּדָה כַּגָּלִיל וּבַגָּלִיל כִּיהוּדָה, יָצָא.
הֲרֵי פּוּרִים,
אֵלּוּ קוֹרְאִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וְאֵלּוּ קוֹרְאִין בַּחֲמִשָּׁה [558] עָשָׂר.
שָׁנְיָא הִיא, דִּכְתִיב:
(אֶסְתֵּר ט,כח) "מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה עִיר וָעִיר".

[י,ז]
הֲלָכָה ז.
כְּתִיב:
(שׁוֹפְטִים ה,ב) "בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל,
בְּהִתְנַדֵּב עָם, בָּרְכוּ יי."
הִתְנַדְּבוּ רָאשֵׁי עַם.
כְּשֶׁהַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים,
יְהוּא אוֹמְרִין שִׁירָה.
הֲתִיבוּן:
הֲרֵי גְּאֻלַּת מִצְרַיִם.
שָׁנְיָא הִיא, שֶׁהִיא תְּחִלַּת גְּאֻלָּתָן.
הֲרֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר.
שָׁנְיָא הִיא, שֶׁהָיוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ.
וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר:
מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, מִשּׂוֹנְאֵיהֶם נִגְאֲלוּ,
לֹא נִגְאֲלוּ מִן הַמַּלְכוּת.

[משנה פסחים י,ז]

מָזְגוּ לוֹ כוֹס שְׁלִישִׁי,
וּבֵרַךְ עַל מְזוֹנוֹ;
רְבִיעִי, גּוֹמֵר אֶת הַהַלֵּל,
וְאוֹמֵר עָלָיו בִּרְכַּת הַשִּׁיר.
בֵּין הַכּוֹסוֹת הָאֵלּוּ,
אִם רָצָה לִשְׁתּוֹת, יִשְׁתֶּה;
בֵּין הַשְּׁלִישִׁי לָרְבִיעִי, לֹא יִשְׁתֶּה.

הֲלָכָה ח.
לָמָּה?
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכֵּר.
כְּבָר מְשֻׁכָּר הוּא!
מַה בֵּין יַיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַמָּזוֹן,
מַה בֵּין יַיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן?
יַיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן מְשַׁכֵּר,
שֶׁבְּתוֹךְ הַמָּזוֹן אֵינוֹ מְשַׁכֵּר.

[משנה פסחים י,ח]

וְאֵין מַפְטִירִים אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקִימוֹן.

[י,ח]
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אינייני בֵּרַבִּי סִיסַי:
מִינֵי זֶמֶר.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר:
מִינֵי מְתִיקָה.
שְׁמוּאֵל אָמַר:
כְּגוֹן ערדילי וגוזליא דחנניה בַּר שילת.

[משנה פסחים י,ח]

יָשְׁנוּ מִקְצָתָם יֹאכֵלוּ, וְכֻלָּם לֹא יֹאכֵלוּ.
רֶבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אִם נִתְנַמְנְמוּ, יֹאכֵלוּ,
וְאִם נִרְדְּמוּ, לֹא יֹאכֵלוּ.

הֲלָכָה ט.
לָמָּה?
מִפְּנֵי הֶסֵּעַ דַּעַת,
אוֹ מִשֵּׁם שֶׁעָבַר עָלָיו חֲצוֹת?
הַגַּע עַצְמָךְ,
שֶׁיֵּשׁ שָׁם חֲבוּרָה אַחֶרֶת.
הֲרֵי לֹא עָבַר חֲצוֹת.
הָוֵי, לֵית טַעְמָא דָּא, אֶלָּא מִפְּנֵי הֶסֵּעַ דַּעַת.

[משנה פסחים י,ט]

הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.
הַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר מְטַמְּאִים אֶת הַיָּדַיִם.
בֵּרַךְ בִּרְכַּת הַפֶּסַח פָּטַר אֶת שֶׁלָּזֶבַח,
אֶת שֶׁלָּזֶבַח, לֹא פָטַר אֶת שֶׁלַּפֶּסַח;
דִּבְרֵי רֶבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
לֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת זוֹ,
וְלֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת זוֹ.

[י,ט]
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
הַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר מִצְטָרְפִין
לְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם כְּדֵי עָנְשָׁן בְּכַזַּיִת.
מָהוּ שֶׁיִּפְסֹל אֶת הַתְּרוּמָה?
קַל וָחֹמֶר:
אִם מְטַמִּין אֶת הַיָּדַיִם לִפְסֹל אֶת הַתְּרוּמָה,
הֵן עַצְמָן, לֹא כָל שֶׁכֵּן?
הָהָן יוֹצֵא מָה אַתְּ עָבֵד לֵיהּ?
מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם אוֹ אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם?
אִן תֵימַר, הָהָן יוֹצֵא מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם,
הַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר אֵינָן פּוֹסְלִין אֶת הַתְּרוּמָה.
וְהָהָן יוֹצֵא, לֹא גָּזְרוּ עָלָיו כְּלוּם.
דַּל כֵּן יְטַמֵּא צַד הַחִיצוֹן וְצַד הַפְּנִימִי.
אָמַר רַבִּי אַבִּין:
מַאן אִית לֵיהּ דָּבָר טָמֵא מֵחֲמַת מַגַּע עַצְמוֹ,
לָא רַבִּי מֵאִיר?
וְלֹא כֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן?
כָּל הַדְּבָרִים טְהוֹרִין בְּרֻבָּן.
כֵּיוָן שֶׁחִתֵּךְ רֻבָּן לֹא כְּפָרוּשׁ הוּא,
וְיַעֲשֶׂה כְּמַגִּיעַ בּוֹ וִיהֵא פָסוּל.
אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה:
בִּמְחַתֵּךְ כָּל שֶׁהוּא כָּל שֶׁהוּא וּמַשְׁלִיךְ.
אִית לָךְ מֵימַר, שֶׁעָבַר חֲצוֹת,
לֹא מִפְּנֵי הֶסֵּעַ דַּעַת.
הֲוַי, לֵית טַעְמָא אֶלָּא מִפְּנֵי הֶסֵּעַ דַּעַת.
אָמַר רַבִּי זְעוֹרָא:
דְּלֹא בֵּרַךְ בִּרְכַּת הַפֶּסַח, לֹא פָּטַר שֶׁלַּזֶּבַח.
וְשֶׁלַּזֶּבַח פָּטַר שֶׁלַּפֶּסַח, שֶׁהַפֶּסַח בִּכְלַל הַזֶּבַח.
אָמַר רַבִּי מָנָא:
הַפֶּסַח עִקָּר וְהַזֶּבַח טְפֵלָה.