ירושלמי פסחים ה ג

<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק ה · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


מתניתין

שחטו שלא לאוכליו ושלא למנוייו לערלים ולטמאים פסול לאוכליו ושלא לאוכליו למנויי ושלא למנוייו למולים ולערלים לטמאים ולטהורים כשר שחטו קודם לחצות פסול שנאמר בו בין הערבים קודם לתמיד כשר ובלבד שיהא אחד ממרס בדמו עד שיזרק דם התמיד ואם נזרק כשר

גמרא

מניין שהוא צריך לשוחטו לאוכליו רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל (שמות יב) איש לפי אכלו תכסו א"ר יאשיה לשון סורסי הוא זה כאדם שהוא אומר לחבירו כוס לי את הטלה הזה כיצד שלא לאוכליו שחטו לשם חולה לשם זקן שאינן יכולין לוכל כזית כיצד שלא למנוייו שחטו לשם בני חבורה אחרת הדא אמרה שהקטן יש לו מניין לפסול הדא אמרה היה נתון בדרך רחוקה ושחטו לשמו פסול הדא אמרה הדא מסייעא לדרומיי דדרומיי אמרין אימורין שאבדו מחשב להן כמי שהן קיימין הדא אמרה שחטו שתאכל ממנו חצי חבורתו פסול א"ר חגיי קומי ר' יוסה תיפתר שהיו כולן חולין אמר ליה ניתני לשם בני חבורה פסולין א"ל בשהיו שם כשירים ושחטו לשם פסולין א"ר אלעזר מתניתא בששחטו לאוכליו ונתכפר בו לאוכליו ושלא לאוכליו אבל אם שחטו משעה ראשונה ונתכפר בו לאוכליו ושלא לאוכליו פסול רבי שמלאי אתי גבי ר' יונתן אמר ליה אלפן אגדה א"ל מסורת בידי מאבותי שלא ללמד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי שהן גסי רוח ומעוטי תורה ואת נהרדעאי ודר בדרום אמר ליה אמור לי חדא מילתה מה בין לשמו ושלא לשמו מה בין לאוכליו ושלא לאוכליו אמר ליה לשמו ושלא לשמו פסולו מגופו לאוכליו ושלא לאוכליו פסולו מאחרים לשמו ושלא לשמו אין את יכול לבור פסולו מתוך הכשירו לאוכליו ושלא לאוכליו את יכול לבור פסולו מתוך הכשירו לשמו ושלא לשמו נוהג בכל הקדשים לאוכליו ושלא לאוכליו אינו נוהג אלא בפסח א"ר יוסי מן הדא דר' לעזר את שמע תרתיי דמר רבי לעזר מתניתא בששחטו לאוכליו ונתכפר בו לאוכליו ושלא לאוכליו אבל אם שחט משעה הראשונה ונתכפ' בו לאוכליו ושלא לאוכליו פסול הרי פסולו מחמת אחרים ואת יכול לבור פסולו מתוך הכשירו ואת אמר הכין אלא כיני לשמו ושלא לשמו נוהג בכל הקדשים לאוכליו ושלא לאוכליו אינו נוהג אלא בפסח אמר רבי אבין אית לך חורי לשמו ושלא לשמו נוהג בכל העבודות לאוכליו ושלא לאוכליו אינו נוהג אלא בשחיטה לאוכליו כזיתין ושלא לאוכליו כזיתין כשר לאוכליו כזיתין ושלא לאוכליו כחצי זיתין וכל שכן כשר לאוכליו כחצי זיתין ושלא לאוכליו כחצי זיתין מה אנן קיימין אם כשהיתה המחשבה לכושר תהא המחשבה לפסול אם אינה המחשבה לפסול לא תהא המחשבה לכושר אמר רבי יוסי מתניתא אמרה שהמחשבה לכושר דתנינן תמן לוכל כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין שחטו שתתכפר בו חצי חבורתו רבי יונה פוסל נעשה כמתפיש כפרה אלו לאלו מאחר שלא נתכפר לאלו לא נתכפר לאלו רבי יוסה אמר כשר במחזורה תיניינא חזר ביה רבי יוסי א"ל רבי פינחס לא כן אולפן רבי כשרו אמר ליה הא קביעה גבך כמסמרא שחטו קודם לפסח פסול לאחר חצות מיד כשר קודם לתמיד כשר ותני כן יכול אם קדם פסח לתמיד לא יואחר התמיד תלמוד לומר תעשה ריבה אמר רבי אבין מתניתא אמרה פסח עצמו כשר אין תימר פסול כמי שלא קדמו תמן את אמר דם תמיד ואיבריו קודמין לפסח ופסח לקטורת והקטרת להטבת הנרות וכא את אמר הכין א"ר לא כאן בחי וכאן בשחוט