ירושלמי פסחים דף נא א


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


הזב עשו אותו כמומר בהורייה כמה דתימר תמן מומר בהורייה אינו לא מעלה ולא מוריד אוף הכא אינו לא מעלה ולא מוריד בני חבורה שנטמא אחד מהן ואין ידוע איזהו צריכין לעשות פסח שני ציבור שנטמא אחד מהן ואין ידוע איזהו ר' זעיר' אמר יעשו בטומא' תני ר' הושעיה יעשו בספיקן לא מסתברא דלא כהדא דתני ר' הושעיה שלא לענוש ליחיד כרת רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש להורייה הילכו אחר ישיבת ארץ ישראל לטומאה הילכו אחר רוב נכנסין לעזרה מה בכל כת וכת משערין או אין משערין אלא כת הראשונה בלבד אמר רבי יוסה ברבי בון עד שהן מבחוץ הן משערין עצמן א"ר יהושע בן לוי דראייה הילכו מלבוא חמת עד נחל מצרים רבי תנחומא בשם ר' חונה טעמא דר' יהושע בן לוי (מלכים א ח) ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו וגו'

מתניתין

הפסח שנזרק דמו ואח"כ נודע שהוא טמא הציץ מרצה נטמא טומאת הגוף אין הציץ מרצה מפני שאמרו נזיר ועושה פסח הציץ מרצה על טומאת הדם ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף נטמא טומאת התהום הציץ מרצה

גמרא

מתניתא בשנטמא משירד לאוירו של כלי אבל אם נטמא עד שהוא מלמעלן נעשה כמקבל מים מניין לספק קבר התהום רבי יעקב בר אחא בשם רבנין (במדבר ט) או בדרך רחקה לכם מה לכם בגלוי אף כל דבר שהוא בגלוי יצא קבר התהום שאינו בגלוי עד כדון עושי פסח נזיר מניין רבי יוחנן בשם ר' (במדבר ו) וכי ימות מת עליו מה עליו שהוא בגלוי אף כל דבר שהוא בגלוי יצא קבר התהום שאינו בגלוי ציבור שנטמא בספק התהום מהו שירצה עליו את הציץ קל וחומר מה אם היחיד

 

עין משפט

32 ז_לב מיי' פי"ג מהל' שגגות הלכה ב':

33 ז_לג מיי' פ"ז מהל' קרבן פסח הלכה ו':

34 ז_לד מיי' פ"ד מהל' קרבן פסח הלכה ב', מיי' פ"ו מהל' קרבן פסח הלכה י"ב, מיי' פ"ד מהל' ביאת המקדש הלכה ו', מיי' פ"ו מהל' נזירות הלכה י"ז: