ירושלמי פסחים דף לב ב


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


מן תרתין מילין לא דמיא מחשבת פיגול למחשבת פסול אילו שחטו לשמו לקבל דמו שלא לשמו שמא אינו כשר שחטו שלא לשמו לקבל דמו לשמו פסול אילו שחטו שלא לשמו להקטיר אימוריו לשמו שמא אינו פיגול שחטו לשמו להקטיר אימוריו שלא לשמו כשר א"ר יוסה אנא חמית לרבי ירמיה תפיס לרבי בא אמר ליה אמר לי טעמא דר' יוחנן למה שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו פסול נעשה משעה ראשונה כשוחטו לשמו ושלא לשמו והוא פסול א"ל ואין כיני אפילו שחטו שלא לאוכליו לזרוק את דמו שלא לאוכליו וייעשה משעה ראשונה כשוחטו לאוכליו ושלא לאוכליו ויהא כשר לית יכול דמר ר' אילא בשם ר' יוחנן שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו כשר אתא ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו כשר רבי יוסה נסיב חייליה מן תרין טעמיה דר' יוחנן למה שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו פסול נעשה משעה הראשונה כשוחטו לשמו ושלא לשמו והוא פסול למה שוחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו כשר נעשה הראשונה כשוחטו לאוכליו ושלא לאוכליו והוא כשר רבי חנניה אמר קומי רבי מנא בשם רבי יודן טעמא דרבי יוחנן כל שאילו יבוא לאותה העבודה ואינו מחשב לה מחשב הוא מעבודה אחרת לה אילו שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו שמא אינו פיגול שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו פיגול אילו שחטו לקבל דמו שלא לשמו שמא אינו כשר

 

עין משפט

11ה_יא מיי' פ"ב מהל' קרבן פסח הלכה ו':