ירושלמי פסחים דף כ א
<< · ירושלמי פסחים · דף כ א · >>
כל עצמו אינו קרוי לחם אלא מצה (דברים טו) שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני הכא את יליף מצה מחמץ ועוד מן הדא דתני יוצא הוא אדם ידי חובתו ברקיק שרוי וברקיק מבושל שלא נמחה לא אמר אלא שלא נמחה הא אם נמחה לא ולענין חמץ את אמר המחה את החמץ וגמיו חייב מאי כדון ר' יוסי בשם רבי אידי אין חימוצו חימוץ ברור מהו שילקה ר' ירמיה בשם ר' לעזר ר' לא בשם ר' שמעון בן לקיש אף ללקות אין לוקה דתני על חמץ ברור חייב כרת ועל עירובו סופג ארבעים רב אמר זה שיעור ואמר זה כותח הבבלי ושכר המדי אמר רבי בון בר כהנא קומי ר' לא תיפתר בחמץ ומצה שנתערבו אמר רבי יוסה קושייתה על הדא דר' בון בר כהנא מה נן קיימין אם בשרובו חמץ חייב כרת אם בשרובו מצה יוצא בהן ידי חובתו בפסח א"ר שמואל בר רב יצחק תנא ר' יושוע אונייה תיפתר שיש בו חמץ ואין בו כזית כרבי שמעון דרבי שמעון אמר כל שהוא למכות ר' ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב קדירה שבישל בה מודה לא יבשל בה מאותו המין אלא לאחר הפסח הא ממין אחר מותר ובלבד לאחר שלשה תבשילין כשם שהוא בטל על שאינו מינו כך יבטל על מינו מין מעורר על מינו ליאסר א"ר יעקב בר זבדי ר' אבהו מפקד לטחונייא דלא מיתן קופייא אילין על אילין דלא ירתחן ויחמען ר' חיננא בר פפא
עין משפט
4 ג_ד מיי' פ"ו מהל' חמץ ומצה הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תס"א סעיף ד':
5 ג_ה מיי' פ"א מהל' חמץ ומצה הלכה א':