ירושלמי סוטה ד א

<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ד · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה א משנה

ארוסה ושומרת יבם לא שותה ולא נוטלת כתובה שנאמר (במדבר כא) אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה פרט לארוסה ושומרת יבם אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא שותת ולא נוטלת כתובה

הלכה א גמרא

וישקינה גזירת הכתוב היא (במדבר כא) והביא האיש את אשתו אל הכהן ולא יקנא לה התורה אמרה וקנא את אשתו וקנא את אשתו אפי מקצת אשתו מתניתא דבית שמאי דבש"א נוטלת כתובתה ולא שותה אמר ר יוסי תמן טעמייהו דב"ש אומרים הביא לי בעלי ואני שותה ברם הכא יודעת היית שאין ארוסה שותה למה הכניסה עצמה למספק המרובה הזה בשביל לפוסלה מכתובתה ר יודה בעי כמה דתימר תמן וקינא את אשתו וקינא את אשתו אפי מקצת אשתו ודכוותה תחת אישך אפי מקצת אישך היך עבידה קינא לה עודה ארוסה וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו קינא לה עודה שומרת יבם וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו קינא לה עודה ארוסה וכנסה ונסתרה וידע בה תצא בכתובתה ואם לאו תצא בלא כתובה קינא לה בעלה ומת ונפלה לפני היבם וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו לא קינא לה בעלה ומת ונפלה לפני היבם וקינא ולא ולא הספיק לכנוס עד שמת ונפלה לפני אחיו אינו משקה אותה שלא נפלה לו אלא מחמת אחיו הראשון אבל אם קינא לה היבם וכנסה ומת ונפלה לפני היבם וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו תמן תנינן איילוני וזקינה ושאינה ראויה לוולד לא שותה ולא נוטלת כתובתה שנאמר (במדבר ה) ונקתה ונזרעה זרע הראויה להזריע זרע יצאת זו שאינה ראויה להזריע זרע התיבון הרי אלמנה לכהן גדול הרי היא ראויה להזריע זרע שנייא היא דכתיב (ויקרא כא) ולא יחלל זרעו בעמיו תמן תנינן ממזר פוסל ומאכיל כיצד והכא הוא אמר הכין אמר רבי תנחומא תמן (שם) וזרע אין לה מכל מקום ברם הכא זרע <אין לה> כשר לא זרע פסול אמר רבי יוסי בי רבי בון כלום המים באין אלא להתיר לביתה וזו כיון שנסתרה אומר לו הוצא