פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ג · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנהעריכה

היה נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית ונותנה לתוך כלי שרת ונותנה על ידיה וכהן מניח את ידו תחתי ומניפה הניף והגיש קמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים

הלכה א גמראעריכה

כתיב (במדבר ה) ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאות וכי על ידו הוא מניף ולא על ידה הוא מניף אלא מיכן שהוא נוטלה מתוך כלי חול ונותנה בכלי שרת וכהן מניח את ידו תחתיה ומניפה ואין הדבר כאור מביא מפה ואינו חוצץ ומביא כהן זקן אפי תימר ילד שאין יצר הרע מצוי לשעה תני ר חייה סוטה גידמ שני כהנים מניפין על ידיה אמר רבי יוסי בכל אתר הדא היא מילתא צריכין לרבנן מהו מגיש גופה של מנח גופה של כלי תנופות מניין שהן קודמות להגשות רבי ירמיה בשם רבי פדת מסוטה למדו אמר ר יוסי סוטה לחידושה יצאת ודבר שהוא יוצא לחידושו אין למדין הימינו רבי בון בר חייה שמע לה מן הדא (ויקרא ו) וזאת תורת המנחה הקרב היכן היא תנופה כבר קדמה אמר ר יוסי תיפתר במנחות שאינן טעונות תנופה ולית שמע מינה כלום ויידא אמרה דא מדין (ויקרא ב) והבאת לרבות מנחת העומר להגשה והקריבה לרבו מנחת סוטה להגשה וכתיב בתרי והרים והיכן היא תנופה כבר קדמה תמן תנינן אילו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים רבי בא בר ממל ור שמואל בר רב יצחק הוון יתיבין רבי בא בר ממל בעא קומי רבי שמואל בר רב יצחק מנחת העומר מניין ששירי נאכלין אמר ליה ולא כן אמר רבי יוחנן בשם ר ישמעאל מנחת מנחת מה מנחת שנאמר להלן מן השעורין אף כאן מן השעורין מה מנחת סוטה שיריה נאכלין אף מנחת העומר שיריה נאכלין אמר רבי עקיבה מן דקיימין קם רבי בא בר ממל עם ר ירמיה אמר ליה חמית היך אפרחי הדין דידן מנחת סוטה עצמה מניין ששיריה נאכלין אייתי ר זעירא לרבי יצחק עטושיא ותנא ליה (ויקרא ז) וכל מנחה בלולה בשמן מה אנן קיימין אם בבלול של חיטין כבר הוא אמור אלא אם אינו ענין לבלול של חיטין תניהו עניין לבלול של שעורין וחרנה אמר מה אנן קיימין אם בחרב של חיטין כבר הוא אמור אלא אם אינו עניין לחרב של חיטין תניהו עניין לחרב של שעורין דאמר ר יוסי בבלול של חיטין ובחרב של <שעורין> חיטין אנן קיימין ולצורך איתאמרת (שם) לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו האיש חולק אף על פי שהוא בעל מום ואין הקטן חולק אע"פ שהוא תמים אמר רבי יוסי בי רבי בון מפני שריבתה תורה בדבר אחד את מרבה אותה לכל הדברים אלא אזכרה אזכרה מה אזכרה שנאמר להלן שיריה נאכלין אף אזכרה שנאמר כאן שיריה נאכלין ויידא אמרה דא והבאת לרבות מנחת העומר להגשה והקריבה לרבות מנחת סוטה להגשה וכתיב בתריה (ויקרא ב) והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים