ירושלמי נדרים ג א
<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק ג · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
משנה א עריכה
ארבעה נדרים התירו חכמים נידרי זירוזין ונדרי הבאי נידרי שגגות ונדרי אונסין נידרי זירוזין היה מוכר חפץ אמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל שניהם רוצין בשלשה דינרין רבי אליעזר בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו יאמר לו כל נדר שאני עתיד לידור הרי הוא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר:
גמרא עריכה
וכל הנדרים לאו חכמים הן שהן מתירין כתיב (במדבר ל) וידבר משה אל ראשי המטות תלה הפרשה בראשי המטות שיהא מתירין נדרי העם רב יהודה בשם שמואל לא יחל דברו (במדבר ל) הוא אינו מיחל דברו הא אחר עושה דברו חולין ואי זה זה זה חכם שמתיר נדרו חנינה בן אחי רבי יהושע אומר (תהילים קיט) נשבעתי ואקיימה פעמים שאינו מקיים רבי יהושע אומר (תהילים צה) אשר נשבעתי באפי באפי נשבעתי חוזר אני בי וכל הנדרים חכמים הם שהם מתירין ותנינן ארבעה נדרים התירו חכמים רבי לעזר בשם רבי חייה רובה אילו אינן צריכין היתר חכם רב ושמואל תריהון אמרין אלו הן צריכין היתר חכם התיב איסי והרי לא מצינו פתח לנדרים אלא מיכן א"ל שמואל חגר עליה מותא מתניתא פליגי על איסי אף זה יכול להפר נדרו שלא על פי חכם פתר לה כל נדרים צריכין פתח ממקום אחר ואלו פתחן בצידן א"ר זעירא הדא דאת אמר בשאינן מעמידים אבל אם היו מעמידין צריכין היתר חכם הרי זה מעמיד וזה אינו מעמיד מאחר שבטל אצל זה יבטל זה תלמידויי דרבי חייה בר לולייני א"ר יודן שאילו היה אומר זה בסלע וזה אומר ליתן לו בשלש וזה אומר בשקל מעמיד מאחר שביטל דינר זה על זה יבטל עוד דינר אחר אצלו ויתנו לו בשנים א"ר אמי מאן תני נידרי זירוזין רבי טרפון דו פתר לה במעמידין א"ר בא תיפתר דברי הכל שאין מעמידין אין תימר במעמידין ניתני רבי אליעזר בן יעקב ורבי טרפון שניהן אמרו דבר אחד אית תניי תני הרוצה אית תניי תני אף הרוצה מאן דמר הרוצה מסייע לרבי בא מאן דמר אף הרוצה מסייע לר' אמי רבי פדת בשם רבי יוחנן מאן תנא נידרי זירוזין רבי טרפון כיני מתניתא כל נדר שאני עתיד לידור הרי הוא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר בשלא התנה אבל אם התנה אע"פ שאינו זכור בנדרים אבלב שבועות תניי בנדרים ואין תניי בשבועות כהדא דתני שבועות הדיינין כתניין שבלבינו לא כתנויי שבלבכם אמר רבי יודה כתניי שבליבו הוא משביעו ולמה הוא מתנה עמו מפני ההדיוטות שלא יאמרו יש תניין בשבועות תני ר' חנניה קומי רבי מנא והא כתיב (דברים כט) כי את אשר ישנו פה מה את שמע מינה א"ל מה דורות הבאים אחרינו אין בליבן תניי אף אנו אין בלבינו תניי: