ירושלמי מעשר שני ד ו
<< | ירושלמי · מסכת מעשר שני · פרק ד · הלכה ו | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
תלמוד ירושלמי - פרק ד' הלכה ו'
- למהדורה המעומדת ראו: ביאור:ירושלמי מעשר שני ד ו - מעומד
פרק ד (המביא פירות) הלכה ו (כל המעות הנמצאין) עריכה
משנה - פרק ד הלכה ו עריכה
פרק ד' הלכה ו' - משנה כל המעות הנמצאין - הרי אלו חולין, ואפילו דינרי זהב עם הכסף ועם המעות. מצא בתוכן חרש וכתוב עליו מעשר - הרי זה מעשר. המוצא כלי וכתוב עליו 'קרבן' - רבי יהודה אומר: אם היה של חרש, הוא - חולין, ומה שבתוכו - קרבן. ואם היה של מתכת, הוא - קרבן, ומה שבתוכו חולין. אמרו לו: אין דרך בני אדם להיות כונסין חולין בקרבן. המוצא כלי וכתוב עליו קו"ף - קרבן. מ"ם - מעשר. דלי"ת - דמאי. טי"ת - טבל. תי"ו - תרומה. שבשעת הסכנה היו כותבין תי"ו תחת תרומה. רבי יוסי אומר: וכולן שמות אדם הן. א"ר יוסי: אפילו מצא חבית והיא מליאה פירות וכתוב עליה 'תרומה' - הרי אלו חולין, שאני אומר: אשתקד היתה מליאה פירות תרומה, ופינה. האומר לבנו: "מעשר שני בזוית זו", ומצאו בזוית אחרת - הרי אלו חולין. "הרי שם מנה" ומצא מאתים - השאר חולין. "מאתים" ומצא מנה - הכל מעשר.
גמרא פרק ד הלכה ו עריכה
פרק ד הלכה ו גמרא שלא תאמר: הואיל ואין דרך בני אדם לעשות כן - יהא שני. לפום כן - צריך מימר חולין. תני: אל"ף דל"ת חי"ת טי"ת רי"ש מ"ם תי"ו תרומ'. אל"ף - קדמית'. דלי"ת - דמאי. חי"ת - חלבו. טי"ת - טובו. רי"ש - ראשית. מ"ם - מעשר. תי"ו - תרומה. ביש"ין - שני. פי"שן - שני.[1] יו"ד מ"ם - מעשר. מעשר עיר פורקן, לשם יוסי, לשם שמעון, לעלות לאוכלן בירושלים חולין, אני אומר: סיבולת עשו ביניהן. עד כדון חדשות, ישנות - אני אומר: אתמול היתה מליאה תרומה - ופינה. כהדא דר' יונה ורבי יוסי הוון שותפין בגרביה. כד דמך רבי יונה אמר רבי מנא לרבי יוסי: כל גרב דכתיב ביה ר' יונה דידי. אמר ליה: אשתקד הוה דידך, אישתדא דידי. מצא במגופתו הרי הוא. כתוב עליו מעשר הרי זה מעשר. נתחלפו לו, תמן תנינן: זימן שחורים - ומצא לבנים, לבנים - ומצא שחורים, שנים - ומצא שלשה, אסורין. שלשה - ומצא שנים, מותרין. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא: דרבי היא, דתני: מאתים ומצא מנה - המנה ניטל, דברי רבי. וחכמים אומרים - חולין. חזר ואמר: דברי הכל היא, שנייא היא בגוזלין שדרכן לפרוח. והתני רבי חלפתא בן שאול, היא הדבר בגוזלין, היא הדבר בבצים? הוי - דרבי היא. תמן הוא הניח - הוא מצא, ברם הכא אביו הניח - אביו מצא. רבי בון בר כהן אמר קומי רבי יסא בשם רבי אחא, הורי רבי בא בר זבדא במעשר שני כהדא דרבי. הרי שהיה מצטער על מעותיו של אביו, נראה לו בחלום כך וכך הם ובמקום פלוני הם. אתא עובדא קומי רבנין, אמרין: דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. רבי יונה בעי, מצטער וחמי ואת אמרת הכין? אמר רבי יוסי: לא מסתברא דלא בההוא דלא מצטער וחמי, ברם הכא כמה דבר נש הוי הוא חלים. אמר רבי אבין: מאן דעבד יאות עבד כרבי יוסי. חד בר נש אתא לגבי דרבי יוסי בן חלפתא. אמר ליה חמית בחילמאי מיתמר לי איזול לקפודקיא, ואת משכח מדלא דאבוך. אמר ליה: אזל אבוי דההוא גברא לקפודקיא מן יומוי? אמר ליה: לא. אמר ליה: איזל מני עשר שריין גו בייתך, ואת משכח מדלא דאבוך [תחות] קפא דקוריא. חד בר נש אתא לגבי דרבי יוסי בר חלפתא. אמר ליה: חמית בחילמאי לבוש חד כליל דזית. אמר ליה: דאת מתרוממא לבתר יומין. אתא חד חורן אמר ליה: חמית בחילמאי לבוש כלילא דזית. א"ל: דאת מלקי. א"ל: לההוא גברא אמרת דאת מתרוממא ולי אמרת דאת מלקי? אמר ליה: ההוא הוה בנציא, ואת בחבטיא. חד בר נש אתא לגבי דרבי ישמעאל ב"ר יוסי. א"ל חמית בחילמאי משקא זיתא משח. א"ל תיפח רוחיה דההוא גברא - לאימיה הוא חכים. חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי. א"ל: חמית בחילמאי עיני נשקה חבירתה. אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא - לאחתיה הוא חכים. חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי. אמר ליה: חמית בחילמאי אית לי תלתא עיינין. אמר ליה: תנורין את עביד, תרתין עיניך ועיניה דתנורא. חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי. אמר ליה: חמית בדחילמאי אית לי ארבעה אודנין. אמר ליה: מלוי את תרתי אודניך ותרתי אודני דגרבא. חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי. אמר ליה: חמית בחילמאי ברייתא ערקין מן קומי. א"ל: דאת מייתי איזייא - וכל עמא ערקין מן קדמך. חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי. א"ל: חמית בחילמאי לביש חד פינקס דתרי עשר לוחין. אמר ליה: איסטווא דההוא גברא - אית בה תריע שר[2] מרקען. חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי. א"ל: חמית בחלמאי בלע חד כוכב. א"ל: תיפח רוחיה דההוא גברא, יהודאי קטל, דכתיב (במדבר כד יז) "דרך כוכב מיעקב". חד בר נש אתא לקמיה דרבי ישמעאל בי רבי יוסי. אמר ליה: חמית בחלמאי כרמיה דההוא גברא מסיק חסין. א"ל: חמריה דההוא גברא מיפוק בסיס, ואת מינסב חסין וצבע כבסין. חד בר נש אתא לגבי דרבי ישמעאל בי רבי יוסי. אמר ליה: חמית בחילמאי מיתמר לך הכין, זרק אצבעתן נחת. אמר ליה: הב לי אגראי ואנא אמר לך. אמר ליה: חמית בחילמאי מיתמר לי הכין, תיהוי נפח בפומך. אמר ליה: הב לי אגראי ואנא אמר לך. אמר ליה: חמית בחלמאי הכין, זקיף אצבעך. אמר ליה: לא אמרית לך הב לי אגרי ואנא אמר לך? כד דאיתמר לך הכין, נחת דילפא בחיטך. כד איתמר לך הכין, אינפחן. כד איתמר לך הכין, תמחין. חד כותיי אמר: אנא איזול מפלי בהדין סבא דיהודאי. אתא לגביה, אמר ליה: חמית בחילמאי ארבעין ארזין וארבע שיקמין מקניתא אדרא תורתא, וההוא גברא יתיב מדרך. אמר ליה: תיפח רוחיה דההוא גברא - לית הדין חלם. אפילו כן לית את נפיק ריקן. ארבעתי ארזי - ארבעתי שיטתיה דערסא. ד' שיקמין - ארבעתי כורעתא דערסא. מקניתה - מרגלתא, אדרא - דרא דתיבנא, תורתא - אצבעתא. וכן הוות ליה. חדא איתא דאתיא לגבי ר' ליעזר. אמרה ליה: חמית בחילמאי תיניתא דביתא מיתברא. אמר לה: דאת מולד בר דכר. אזלה - וילדה בר דכר. בתר יומין אזלה, בעיא ליה. אמרין לה תלמידוי: לית הוא אכא. אמרין לה: מה את בעייא מיניה? אמרה לון: חמית ההיא אתתא בחלמאי, תינייתא דבייתא מיתברא. אמרין לה: דאת מוליד בר דכר, ובעלה דההיא איתתא מיית. כד אתא ר' ליעזר, תנון ליה עובדא. אמר לון: קטלתון נפש! למה? שאין החלום הולך אלא אחר פתרונו, שנאמר (בראשית מא יג) ויהי כאשר פתר לנו כן היה. אמר רבי יוחנן: כל החלומות הולכין אחר פתרוניהון חוץ מן היין. יש שותה יין וטוב לו יש שותה יין ורע לו. תלמיד חכם שותה וטוב לו, עם הארץ שותה ורע לו. חד בר נש אתא לגבי רבי עקיבה, אמר ליה: חמית בחילמאי רגלי קטינא. אמר ליה: דמועדא מייתי ולית מיכל קופד. אתא חד חורן לגביה, אמר: חמית בחלמאי רגלי מסובלא. א"ל: מועדא מייתי ואית לך קופד סגי. חד תלמיד מן דר' עקיבה הוה יתיב ואפוי שניין, אמר ליה: מהו כן? אמר ליה: חמית בחילמאי תלת מילין קשיין: באדר את מיית, וניסן לית את חמי, ומה דאת זרע - לית את כנש. אמר ליה: תלתיהון טבין אינון. בהדרא דאורייתא את מתרוממא, וניסין לית את חמי. "ומה דאת זרע לית את כנש" - מה דאת מוליד לית את קבר.