ירושלמי יומא ו א

<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ו · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


מתניתין שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהיו שוין במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחת אע"פ שאינן שוין כשרים. לקח אחד היום ואחד למחר כשרים מת אחד מהן אם עד שלא הגריל מת אחד מהן יקח זוג לשני ואם משהגריל מת יביא שנים ויגריל עליהם כתחילה ויאמר אם של שם מת זה שעלה עליו הגורם לשם יתקיים תחתיו ואם של עזאזל מת זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה שאין חטאת ציבור מתה רבי יהודה אומר תמות ועוד א"ר יהודה נשפך הדם ימות המשתלח מת המשתלח ישפך הדם:

גמרא שעירים מיעוט שעירים שנים א"כ למה אמר שני שיהו שוין כבשים מיעוט כבשים שנים אם כן למה נאמר שני שיהו שוין צפרים מיעוט צפרים שתים א"כ למה נאמר שתי שיהו שוות חצוצרות מיעוט חצוצרות שתים אם כן למה נאמר שתי שיהו שוות התיב ר' חגיי קומי ר' יוסה והא כתיב (דברים יט) ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' מעתה אנשים מיעוט אנשים שנים א"כ למה נאמר שני שיהו שוין והא כתיב (דברים כד) לא תטה משפט גר יתום והרי מצאנו גר דן עם מי שאינו גר יתום דן עם מי שאינו יתום אלמנה דנה עם מי שאינה אלמנה מה תלמוד לומר שני אלא מפנייא להקיש לגזירה שוה נאמר כאן שני ונאמר להלן שנימה שני שנאמר להלן אנשים ולא נשים ולא קטנים אף שני שנאמר כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים הרי למדנו שאין האשה מעידה מעתה אין האשה דנה ר' יוסה בי רבי בון רבי חונה בשם רב יוסף נאמר כאן שני (דברים יז) על פי שנים עדים ונאמר להלן שני (במדבר יב) וישאר שני אנשים במחנה מה שני שנאמר להלן אנשים ולא נשים ולא קטנים אף שני שנאמר כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים א"כ למה נאמר ועמדו שני האנשים שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד שותק ואחד מדבר אחד מדבר כל צורכו ואחד את אומר לו קצר בדבריך שלא יהא הדיין מסביר פנים כנגד אחד ומעיז פנים כנגד האחד

מעמיד לזה ומושיב לזה משום רבי ישמעאל אמרו אומר לו לבוש כשם שהוא לובש או הלבישו כשם שאתה לבוש אמר רבי יהודה שמעתי שאם רצה הדיין להושיב את שניהן מושיב ואי זה האסור שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צורכו וכו' רבי בא בשם רב הונא צריכין העדים להיות עומדין כשהן מעידין עדותן ר' ירמיה בשם רבי אבהו אף הנידונין צריכין להיות עומדין בשעה שהן מקבלין עדותן. שוין בדמים ואין שוין בשבח הדמים אין השעירין כמצוותן שוין בשבח הדמין ואין שוין בדמים השעירים כמצוותן משובח בגופו משובח במראיו מי קודם ר' ירמיה סבר מימר נישמעינה מן הדא אביב קצור יבוש לקצור אביב קצור קודם הדא אמרה משובח בגופו משובח במראיו משובח בגופו קודם כיני מתניתא יביא שנים ויגריל עליהם בתחילה ויאמר זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו איזה מהן קרב תחילה רב אמר שני שבין זוג שני ר' יוחנן אמר שני שבין זוג ראשון א"ר זעירה טעמא דר' יוחנן (ויקרא טז) ועשהו חטאת בראשון א"ר לא טעמא דרבי יוחנן ועשהו חטאת קבעו בתלייה שלא ידחה ואתיה כהיא דא"ר יונה בשם ר' זעירה ועשהו חטאת קבעו בתלייה שיזדווג לו חבירו על דעתיה דר' יוחנן מת שני שבין זוג שני שני שבין זוג ראשון מהו שידחה אתא רבי בא ר' חייה בשם ר' יוחנן מת שני שבין זוג שני שני שבין שוג ראשון כבר נדחה כל שכן מחליפה שיטתיה דרב מת שני בזוג ראשון שני שבזוג שני כבר נדחה הגריל שלשה ליתן מאחד על הבדין מאחד על הפרוכת מאחד על מזבח הזהב אי זה מהן המשתלח ר' זעירה אמר לכפר עליו את שהוא מכפר בו חבירו משתלח אתש אינו מכפר בו אין חבירו משתלח ר' הילא אמר לכפר עליו את שהוא גומר בו את כל הכפרה חבירו משתלח את שאינו גומר בו את כל הכפרה אין חבירו משתלח ע"ד דר"ז שלשתן משתלחין על דעתיה דר' הילא אינו משתלח אלא אחרון בלבד: שאין חטאת ציבור מתה ר' יהודה אומר תמות: וקשיא על דר' יהודה ויש אדם מגריל למיתה משעה ראשונה א"ר אבון

ולא אשכחנן כן על דר"א דר"א אמר ימותו א"ר מנא הן דאת מקשי לה על דר' יהודה קשיתה על דמתניתא דתנינן תמן וולד חטאת וחטאת שמתו בעליה ימותו ויש אדם מימר למיתה משעה ראשונה: