פתיחת התפריט הראשי

ירושלמי גיטין ט ז


<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ט · הלכה ז | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ז משנהעריכה

שני גיטין שכתבן זה בצד זה ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר עד א עברי ועד אחד יווני עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה שניהן פסולין

הלכה ז גמראעריכה

הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין פסול פחות מיכן כשר שמעון בר בא בשם רבי יוחנן חלק מקום שני שיטין לעניין אחר אפילו כל שהוא פסול אמר רבי שמואל בר רב יצחק מתניתא אמרה כן עד אחד עברי ועד א יווני עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה שניהן פסולין ועברי גבי יווני לא בעניין אחר הוא אמר רבי מנא התחיל בסוף שתים וגמר בסוף ארבע כשר כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב כדי שיהו נקרין עמו דברי רבי ר שמעון בן אלעזר אומר מלא שיטה רבי דוסתי בי רבי ינאי אומר מלא חתימת יד העדים באי זה כתב משערין רבי יסא בי רבי שבתי מלא חתימת ידי עדים רבי אבהו בשם רבי יצחק בר חקולא כדי לך ולך ר ירמיה בעי קומי רבי זעירא חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך א"ל לכן צריכה חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך שטר שיש בו מחק או תלות מגופו פסול שלא מגופו כשר ואם החזירו מלמטה אפילו מגופו כשר רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב רבי זעירא בשם רב צריך להזכיר עניינו של גט עמו רבי בא בשם רב לא הזכיר עניינו של גט עמו מחלפה שיטתיה דרבי בא תמן אמר רבי בא בשם רב ירמיה עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא להכשירו של גט והכא הוא אמר הכין תמן בשם ר ירמיה הכא בשם רב קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין רבי בא בשם רב יהודה שכן אם רצה לקיימו בכתב יד העדים מקוים בכתב ידי הדיינין מקוים אני אומר אפילו בעד אחד מדיין א מקוים אמר רבי מנא ויאות שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד מקיים יהב רשו לכתובא שיכתוב ולחתימייא שיחתימון רבי בא בשם רב ירמיה צריכין העדים לכתוב המלוה הזאת מאחד בניסן הוא ואנו איחרנו את זמנו רבי זעירא בשם רב המנונא אשרת הדיינין אפילו רחוקה כמה כשר רב אמר צריכין הדיינין לכתוב אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני למה כדי שלא יהו מצויין להזים מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום גזר דין נפק מקומי רב ולא הוה כתוב כך אמר ר חגיי צריכין הדיינים מכירין את הנידונין מעשה היה וזייפו