ירושלמי גיטין ד ה

<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ד · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ה משנה

מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הלל. בית שמאי אומרים תיקנתם את רבו ואת עצמו לא תיקנתם לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה שנאמר (ישעיהו מה יח): "לֹא־תוֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.

הלכה ה גמרא

היאך איפשר חציו עבד וחציו בן חורין. תיפתר או כרבי דרבי אומר אדם משחרר חצי עבדו. או דברי הכל בעבד של שני שותפין ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. מצא מציאה ביום של רבו של רבו ביום של עצמו של עצמו. ולית מחר בעי יעבדה ליה למריה. קידש אשה ביום של מריה אין חוששין לקידושיו. ביום של עצמו חוששין לקידושיו. ולא כן אמר רבי חייה בשם רבי יוחנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושיו. דכוותה גירש אין חוששין לגירושיו. תמן תנינן אין נושאין נשים במועד. שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן משום ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי רבי יוסי עבד מהו שישא אשה במועד. אמר ליה נישמעינה מן הדא ליבטיל והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה. ואמר רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן כל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא אשה במועד.