ירושלמי בבא קמא ח א


<< | ירושלמי · מסכת בבא קמא · פרק ח · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה א משנהעריכה

מתניתין החובל בחבירו חייב עליו משום חמשה דברים בנזק בצער בריפוי בשבת ובבושת בנזק כיצד סימא את עינו קטע את ידו שבר את רגלו רואין אותו כאילו עבד נמכר כמה היה יפה וכמה הוא יפה צער כוויו בשפוד או במסמר אפילו על צפורנו מקום שאינו עושה חבורה אומדים כמה אדם כיוצא בזה רוצה ליטול להיות מצטער כך

הלכה א גמראעריכה

תני: החובל בחבירו חמשה נותן לו חמשה ארבעה נותן לו ארבעה שלשה נותן לו שלשה שנים נותן לו שנים אחד נותן לו אחד והיכי הכהו על ידו וקטעה נותן לו חמשה נזק צער ריפוי שבת ובושת הכהו על ידו וצבת נותן לו ארבעה צער ריפוי שבת ובושת הכהו על ראשו וצבת נותן לו שלשה צער ריפוי שבת במקום שאינו נראה נותן לו שנים צער ריפוי בטומוס שבידו נותן לו אחד בושת ר' ירמיה בעי קטע ידו וחזר וקטע ידו ממעלן מהו שיתן לו צער של שעה ראשונה כתי' עין תחת עין שן תחת שן ובמקום אחר הוא אומר ולא תחוס עיניך אחד שוגג ואחד מזיד יאמר שוגג ואל יאמר מזיד שאילו נאמר שוגג ולא נאמר מזיד הייתי אומר שוגג ישלם ממון מזיד לא ישלם כלום

הוי צורך לומר שוגג וצורך לומר מזיד שאם היה סומא וסימא את עינו קיטע וקיטע את ידו האיך זה מתקיים "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו" מגיד שאינו משלם אלא ממון צער כוייו בשיפוד או במסמר אפילו על צפורנו מקום שאינו עושה חבורה כתיב כוייה תחת כוייה וגו' היכי דמי אם בשפצעו והוציא דמו כבר כתיב פצע תחת פצע מה תלמוד לומר חבורה אלא שאם כויו בשפוד על כף ידו וצבת על כף רגלו וצבת או שהטיל עליו שלג או צינים במקום שאינו נראה חייב לרפות ואומדים כמה אדם כיוצא בזה רוצה ליטול להיות מצטער בכך א"ר זעירה חמיי בר נש ואמרין ליה כמה את בעי למיתן ולא ייאבך אהן צער או מה דהוא אמר יהבין ליה אמר מר עוקבא כמה אדם רוצה ליטול היא מתניתא ותימר אכן אלא חמיי בר נש ואמרין ליה כמה את בעי מיסב וייאבך אהן צערא ומה דו אמר יהבין ליה תני בן עזאי אומר נותנין נכאי מזון מהו נכאי מזון בקדמיתא הוינא אכל טלופחין וירק וכדון לית בי מיכל אלא ביעין ותרנגולין ומה דו אמר יהבין ליה א"ר יוסי בר יעקב אהן רומיי כד מיבאש לא נפיק לקרבא עד דייכול מה דחסר יומין ביומין