ירושלמי בבא קמא ז ד

<< | ירושלמי · מסכת בבא קמא · פרק ז · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ד משנה

גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי עד אחד או ע"פ עצמו משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה גנב וטבח ומכר בשבת גנב וטבח ומכר לע"ז גנב משל אביו מת אביו ואח"כ טבח ומכר גנב והקדיש ואח"כ טבח ומכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה רבי שמעון אומר קדשים שהוא חייב באחריותן משלם תשלומי ארבעה וחמשה ושאינו חייב באחריותן פטור

הלכה ד גמרא

לא כן א"ר אבהו בשם רבי יוחנן מזיד בחלב ושוגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן מאן תניתה רבי שמעון אומר קדשים שחייב באחריותן משלם תשלומי ארבעה וחמשה ושאין חייב באחריותן פטור רבי יוסטא בי רבי מתון שאל הפודה כלכלה מיד הגזבר מהו שתיטבל למעשרות מתיב ריש לקיש והתנינן גנב והקדיש ואחר כך טבח ומכר כמה דאת אמר תמן המקדיש אינו כמוכר ודכוותה הפודה אינו כלוקח מילתיה דריש לקיש אמרה מכירה כפדיון אמר ראוי הוא לפדותו ולאוכלו א"ר לעזר ראו אותו שוחט שור שחור ביער חזקה גנוב הוא חש לומר שמא ראוהו רבוץ תיפתר כשראהו מושך יש בטובח מה שאין במוכר ויש במוכר שאין בטובח שהטובח בשבת חייב והמוכר בשבת פטור א"ר ינאי בי רבי ישמעאל מצינו שהמכיר' חייבין עליה בשבת הגע עצמך באומר לחבירו תלוש מן הקרקע הזה וקנה אותו לא קניי וא"ר יוסי בי ר' בון תלישה הוא שמחייבת אותו ולא מכירה: