<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה פה | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

נצנצה בה רוה"ק להוציא מפיה מה שעתיד להיות ממשך הזרע דהיינו מלכים וגדולים שיעמדו ממנו. ע"ד ניבא ולא ידע מה ניבא וטעם הדרשא כי מה היה צורך לכל כך משכנות בשביל גדי אחד אלא שמאת ה' היה. כי שם בפיה דבר לאמר מה שעתיד להיות:

שהן מצוינין בפתיל. טוב יותר לגרוס כפתיל ופי' כמו שהפתיל תכלת מצויין בציצית כן היו הסנהדרין מצויינים בעם. והנה המדרש מונה פה שלש מעלות. מלכות סנהדרין ומלך המשיח אשר יצאו מיהודה ותמר והכוונה בזה לכסות על פשע יהודה ולנקותו מכתם בא. כי מפני שלשה דברים הי' ליהודה להתרחק מהמעשה הזה. האחד כי מלך שכמותו יזקק לאשת זנונים. הב' מפני החטא לבוא אל כלתו אשר ענשו במיתה. ובפרט אם יהודה היה מהשופטים וכמ"ש הוציאוה ותשרף. וחרפה הוא לאיש כמוהו שיכשל בדבר אשר ייסר ויענש את אחרים. והשלישית מפני מורא שמים ראוי להתרחק מזנות וכ"ש מדבר שבערוה ולכן אמר המדרש כי מפני שלשה דברים אלו אשר הי' ראוי לו להתרחק ממנה נצנצה בה רוה"ק להתקרב אליו. כי מה' יצא הדבר. כי אדרבה מזה תולד המלכות ותשגא גם המשפט והצדק יגדל בסנהדרין וגם מורא שמים יתגבר ע"י זה במשיח צדקנו. כי בו יהי' רוח דעת ויראת ד' וכמו דאיתא בכתוב:

משחקת בתבל. ארצו פי' כי ע"י זה שנעשה דין ומשפט בארץ כתורה וזה מדה כנגד מדה התורה תשעשע את ה' אשר הוא משפנו אהב. ושעשוע גם את בני אדם כי שמחה לצדיק עשות משפט. ובא לתרץ בזה למה ספרה התורה את המעשה בגדי עזים. כי אין דבר יתור בתורה. ורק ללמדנו באה כי משפט ה' הוא מדה כנגד מדה: