יפה תואר על בראשית רבה/עא/ז
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה עא | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
החכם יענה דעת רוח זה אברהם. כי בלדד אמר לאיוב אם אתה תשחר אל אל וגו' ואיוב לא שת לבו ע"ז והשיב דברים אחרים כאלו לא שמע דבריו הוכיחו אליפז ואמר החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו. וזה שמוסיף על דבריו ואמר אף אתה תפר יראה וגו' כי לא תתפלל לה' ותגרע שיחה לפני אל ודרך המדרש הוא להשוות את הכתובים עם מעשי הראשונים אף כי לא עליהם יכוונו. ולכן אמר החכם יענה דעת רוח יצדק על אברהם כי תחת אשר היה לו להתפלל על שרה שתתעבר לא התבונן על צערה ושמע לקולה לקחת את הגר. ורעה עוד מזה עשה יעקב כי מלא קדים בטנו וחרה אפה על העלובה ולא התפלל עליה. והמפרשים האומרים כי דעת רוח הוא רוה"ק ונסמכים על המדרש לעיל פמ"ה וישמע אברהם לקול שרי לקול רוה"ק אשר בה שוגים הם כי לא נוכל לכוון את הכתוב החכם יענה דעת רוח על רוה"ק כי זה לא תמיהא היא כמו וימלא קדים בטנו. אבל טוב וישר הוא לענות דעת אשר ברוה"ק יסודתה. וע' ברמב"ן על התורה למה באמת חרה אף יעקב עליה:
וחגר מתניו כנגד שרה. הנה לא מצינו שהתפלל אברהם על שרה שתוליד אחרי אשר נולד לו בן. ואדרבה צחק כשנתבשר על לידת יצחק ואמר לו ישמעאל יחיה לפניך. ושמא י"ל אחר שקבלה שרה על הגר ונתנה ברשותה אע"פ שסכנה שתברח ותפיל ואז מסתמא חגר נפשו להתפלל שיפקד משרה ולכן לא חש לזרע הגר:
דנני וחייבני וכו'. מדכתיב בקרא וגם שמע בקולי משמע כי שני דינים היו לה האחד לחובה וזה דנני אלהים וחייבני והשני לזכות וזה וגם שמע בקולי: