<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה ס | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ממצמץ ומביט בה. ומפרשי משתאה כמו משתהה מלשון שהייה והמתנה. ופי' שהיה שוהה ומתבונן בזה:

אבן יקרה כו'. כי נזם זהב בקע אין רבותא לאיש אשר כל טוב אדניו היה בידו:

כנגד שני לוחות כו'. ובא לרמז להם כי תכלית הזיווג היא לעבודת ה' ולא להנאת גופני:

לינה אחת. ע' רש"י ובמפרשיו. והר"י קני"זל כתב כי דעת המדרש הוא יען כי ללין הוא מבנין הפעיל והרצון בו שזולתו ילין אותו שם. והדבר שהוא בזה התאר לא יקח ממנו האדם כי אם מעט. וללון הוא מבנין הקל והרצון בו שיהיה ממשלה מעצמו ללון שם ולזה לקח אם ירצה כמה לינות וזה שלא לדעת רש"י עכ"ל והנה מזה נראה ששניהם דברו בלה"ק. אבל יותר טוב לאמר כי משה כתב כוונתם באלו ההוראות:

מכאן שמודים על בשורה טובה. רש"י ז"ל בחומש הביא המאמר הזה על פסוק נ"ב: