יפה תואר על בראשית רבה/נט/ה
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נט | >>
• א • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
וה' ברך את אברהם בכל. לפי שנתיפה גם מהעליונים לכן לא יאות לו להתברך ע"י מלאך. וה' לבדו ברך אותו וכדכתיב על כן ברכך אלהים:
מי יעלה בהר ה' זה אברהם. פשט הכתוב הוא ע"כ על כל אדם אשר יהיו בו השלימות האלה. והמדרש מביא רק כי האנשים אשר בהם המעלות הנשגבות זכה לעלות בהר ה' והנחיל טובו לבניו אחריו וכמ"ש שם זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה. כ"ה בכל איש כמוהו. וי"ל עוד כי ששה דברים הם המביאים ברכה נאמנה לאדם. הא' אם הוא צדיק בסתם דרכיו וכמ"ש ונוה צדיק יבורך. ברכות לראש צדיק. וע"ז אמרו מי יעלה בהר ה' זה אברהם וכו' כי שם נודע אשר הוא ירא שמים באמת. והב' המהנה לאחרים וכמ"ש וברכה לראש משביר. ולמוכיחים ינעם ותבא עליהם ברכת טוב וע"ז אמר ומי יקום במקום קדשו זה אברהם שנאמר וישכם אברהם בבוקר אל המקום ונראה שהיה המקום מקודש במקום שהתפלל לה' על כל איש כאשר התפלל על אנשי סדום להצילם. והג' אם הוא יתרחק מהגזל כי לא יחרוך רמיה צידו והמתרחק מזה הוא מתברך ועז"א נקי כפים זה אברהם שאעפ"י שהיה שלו הרחיק ממנו לפי שהיה דומה קצת לממון אחרים. והד' רוח נדיבה וטוב עין כמ"ש וטוב עין הוא יבורך וכה"א ונפש ברכה תדושן ועז"א ובר לבב זה אברהם. והה' הבטחון העצום בה' כאומרו ברוך הגבר אשר יבטח בה' ועז"א אשר לא נשא לשוא נפשו זה אברהם שמסר נפשו על קדושת ה' לגודל הבטחון. והו' הנאמנות והתמימות אפילו בדבריו וכמ"ש איש אמונות רב ברכות ופי' בשמ"ר פנ"א כי מי שהוא נאמן מתברך ע"ש ועז"א ולא נשבע למרמה זה אברהם שהיה נאמן בדברו וע"ע בד"ר כמו זה בפ' וזאת הברכה דרשו כמו כן על משה. וגם שם ידרשו הדברים כמו שדרשנו פה:
ולא נשבע למרמה הרימותי ידי וגו'. באמת זה אין מעלה לעלות בהר ה' במה שלא נשבע למרמה כי גם הקל שבקלים לא נשבע למרמה וגם אם פי' שקיים שבועתו הלא זה כבר נאמר לעיל אם מחוט ועד שרוך נעל. אבל פי' לא שלא נשבע לשקר אלא שאע"פ שהיה יכול לומר ואם אקח מכל אשר לך ותו לא. שלא היה צ"ל בלעדי רק אשר אכלו הנערים דאם אקח מכל אשר לך לא משמע אלא מה שיקח ממה שבעין השתא. מ"מ מפני שלא יראה כנשבע במרמה ובתחבולה פי' ואמר בלעדי רק אשר אכלו הנערים לצאת מכל חשד:
שנאמר ונברכו בך. ומה שדרשו לעיל בפ' ל"ט והיה ברכה הברכות מסורות לך כו' אגדה זו סוברת ע"כ כאינך דרשות שם ופי' ונברכו בך שיהיו מבורכים על ידך וכמ"ש שם הגשמים בזכותך:
מי ברך את אברהם כו'. מפשט הדברים נראה שהמברך צריך שיהיה מבורך וע' בזה מ"ש העקרים במ"ד פי"ט. אבל באמת הוא כי זו היא ממדת הקב"ה להיטיב לכל המטיב לזולתו וכמ"ש בשבת פ' השואל כל המרחם מרחמים עליו מן השמים ובפ' החובל כל המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה. וכן אמרו כל כהן המברך מתברך וע' בפ' א"ט. וז"ש וה' ברך את אברהם בכל פי' בשביל הברכה שבירך את הכל לכן ברכו ה':
דכתיב לכל האותות והמופתים וגו'. בילקוט מביא את הכתוב דכתיב מה תריבון עמדי מה תנסון את ה' וכן נמצא בכל הספרים שהביאו אגדה זו. ונראה דדריש מה תנסון מלשון נסים ונפלאות וכן פי' במכילתא ע"ש: