יפה תואר על בראשית רבה/נה/ו
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נה | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח •
שלא יהיו אומרים כו'. ומפרש והאלהים נסה מלשון בריחה וכמו וינס ויצא החוצה ופירושו שהקב"ה הניס אותו לארץ המוריה. ולא צוהו לעשות זאת במקומו. רק לתת לו זמן במסעו ולהתאמץ בדעתו שלא יאמרו כי בבהלה ובלי דעת עשה הדברים. וע' בזה בתנחומא טעם למה צוהו הקב"ה להקריבו אחר ג' ימים. וכן האריך בזה בעל העקידה בשער כ"א בדברים נכוחים:
א"ל הקב"ה אל תתהדר לפני מלך וגו' וכן דרשו בויק"ר פ"ח את סוף הכתוב כי טוב אמר לך עלה הנה במשה:
הנני לכהונה כו'. קשה לאמר על אברהם שאמר ואנכי עפר ואפר ומשה אשר היה עניו מכל האדם כי בקשו גדולה לנפשם. אבל פשט הדברים כי הנני הוא לשון הומה לדבר בכל לב ונפש. והעבודה המופלגת היא כהונה גדולה אשר יש בה טורח גדול. וכן שררה דרשינן בפ' כהן משיח על הכתוב וישב בבית החפשית מכלל דעד השתא עבד היה ואמרינן שם עוד כמדומים אתם ששררה אני נותן לכם עבדות אני נותן לכם. ומ"מ באמת יש מעלה גדולה בהן. ואברהם זכה להן ומשה לא זכה להן כי יהיה לזרעו אחריו. והטעם בזה משום שבניו לא עשו בתורה כדאמרינן בבמ"ר פ"כ על פסוק נוצר תאנה יאכל פריה לכן נתנה המלכות ליהושע וכן י"ל לענין כהונה והכי משמע בשמ"ר פ"ב במה שנאמר שם שכבר היא מתוקנת לאהרן. או שלא יאמרו שנטל הכל לעצמו שהרי אפילו מה שנתנה לאהרן אחיו חלקו עליו קרח ועדתו:
אין קרב אלא כהונה. פי' קרב האמור כאן קאי על כהונה ודריש מדכתיב אל תקרב ולא בלשון אל תסור וכמ"ש לפני זה אסורה נא. אבל יש קרב הנאמר לא על כהונה. אבל מה שאמר אין הלום אלא מלכות כ"ה בכ"מ וכמו שדרשו לעיל בפמ"ה גבי הגר הגם הלום ראיתי לא די שנזקקתי לדבור אלא למלכות. וכן בנער הלוי דכתיב מי הביאך הלום דרשו בפ' יש נוחלין לאו ממשה קאתית כו' וכן במדרש רות על פסוק גושי הלום ובפ' י"ב דזבחים בשמואל דכתיב הבא עוד הלום איש היינו למלכות שאול וע' בשמ"ר פ"ב וכן תרגם המתרגם לכן ישיב עמו הלום בכן תאיב על עמיה דה' למלכותהון וכן בפילגש בגבעה דכתיב הבו לכם דבר ועצה הלום יתפרש משום שאז לא היה מלך בישראל לכן בקשו המה סוד ועצת מלך איך לצור על בנימין. ורק מה דכתיב במלחמת שאול ההמון נמוג וילך הלום יתפרש מלשון והלמה סיסרא כמ"ש המפרשים: