יפה תואר על בראשית רבה/נד/ג
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו •
התוכחה מביאה לידי אהבה כו'. משום דק"ל בקרא כיון דאברהם אמר אנכי אשבע. הלא כבר כרת עמו ברית שלום ואהבה למה יספר הכתוב עתה כי אברהם הוכיח את אבימלך ולא נוכל לאמר כי אברהם בא להזכיר לו עון עבדיו ולהגיד לו כי בכל זאת אנכי אשבע ואשכח את העון הזה. הלא ע"ז צותה התורה לא תטור. כי לא יאמר לרעו אנכי אינני כמוך. וחלילה לאברהם להכשל במדה מגונה כזו מנטירת שנאה. ולכן מפרש המדרש כי לחזק את האהבה בא להוכיחו וכדעת ריב"ח דאמר כל אהבה שאין עמה תוכחה כו' פי' אם יש לו לאוהב דבר להוכיח את רעו. והוא מחריש. הלא בזה נראה כי לא יבקש להיטיב ולהישיר דרכיו. ולכן איננה אהבה רק חנף ושפת חלקות אבל המוכיחו ומבקש להסיר ממנו כל נפתל וחטא. אות הוא כי אהבתו נאמנה היא. וע"ד הכתוב נאמנים פצעי אוהב וגו'. ומה שהביאו פה הפסוק הוכח לחכם ויאהבך מפרשי כי המוכיח לחכם עוד תתוסף לך אהבה חדשה ותתחזק מאשר היתה:
תוכחה מביאה לידי שלום. לא פליג על ריב"ח. רק ריב"ח מיירי מאנשים חכמי לב. המה יבינו מחשבת המוכיח כי את טובתם ידרוש ולכן יוסיפו לו אהבה. ור"ל מיירי בסתם בני אדם אשר לא יעמיקו להבין משפט. ולכן לא יוסיפו אהבה למוכיחם אבל שלום יהיה להם. כי אם לא יוכיחם ויחשוב עון עלימו הלא ישנאם ויבזם בלבו. אבל אם יוכיחם קרוב הדבר כי ישובו מדרכם או יתנצלו לפניו. ושלום יהיה ביניהם:
אי זהו גזלן כו'. משום דקשה בקרא למה הוכיח אברהם את אבימלך על הגזילה בטרם גלה את אזנו מזה. דהא אבימלך אמר לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה. לכן אמר ב"ק כי גזלן הוא זה שגוזל בפרהסיא וחשב אברהם כי בוודאי יודע מזה. אבל אבימלך אמר לו כי בכל זאת לא ידעתי. ואולי כחש לו:
לא הגדת לי ע"י מלאך. כפי גירסת הילקוט (כאשר הובא במ"כ) ליכא יתורא בקרא. ואמר לא ידעתי מעצמי וגם אתה לא הגדת לי על ידך ובפיך וגם אנכי לא שמעתי מפי שלוחך. ולפי גירסת המדרש יתפרש לא ידעתי אז בשעת הגזילה וגם אתה לא הגדת לי אז ע"י שלוחך. וגם אחר הזמן הזה לא שמעתי בלתי היום: