יפה תואר על בראשית רבה/מ/ד
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מ | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו •
כל השנים הללו כו'. וחולק על הא דאמרינן בפ"ק דב"ב אברהם אפילו בדידיה לא איסתכיל. והנה מדברי המדרש נראה כי מלת נא תבוא על דבר מחודש ולכן דורש הנה נא ידעתי כי עתה מחדש נודע לי. ומ"ש היה נא עצרני ה' מלדת בא נא אל שפחתי. המחודש הוא בקרא בא נא אל שפחתי וכפל המלה נא נמצא פעמים במקרא כמו אל נא רפא נא לה. וכן הנה נא לי שתי בנות וגו' נמשך על אוציאה נא אתהן. ופה בכתוב הזה לא נוכל למשוך הנה נא ידעתי וגו' אל אמרי נא אחותי את כי מרוחקים המה זה בכתובים. וגם י"ל כי הפעל ידעתי דריש כי ידיעה הוא על דבר המחודש. וע"ע בזה ברמב"ן ובראב"ע ודבריהם דחוקים גם בפשט הכתובים:
עכשיו שאנו נכנסים למקום כעורים ושחורים על אחת כמה וכמה. ופי' כי תתחשב לאשה יפת מראה. ואמרי נא אחתי את הוא תחלת המאמר של ר' פנחס בשם רבי אבון:
ב' בני אדם היו עיקר. זו תוכחת מגולה שלא יקטין אדם עצמו במקום שאינו ראוי וכמ"ש בפ' חלק אל ישנה אדם עצמו מן הרבנות. והוכיח ממה שעשו עצמם טפלים וכן נעשו וכדרך אל יפתח אדם פיו לשטן. ולא דמי למה דאמרינן לא מינה ולא מקצתה. דזה נאמר שלא להתגאות ולהתיהר. אבל להשפיל נפשו גם זה לא נכון הוא:
ברק ותשלח ותקרא וגו'. הרי שהוא היה העיקר כי אותו צוה ה'. ואע"ג שהיא לא הלכה אצלו הרי אמרינן בפ"ק דמגילה לא יאה יהרותא לנשי:
אפס לשון יוני הוא. פי' במקום הזה. ואין פלא למה נכתבה לשון יוני בתורה כי כן אמרו בפל"ו שיהיו דברי תורה נאמרים בלשון יפת. ובפע"ד אל יהי לשון סורסי קל בעיניך: