<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מט |
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

איזהו סוד ה' כו'. פי' איזהו סוד ה' הנזכר כאן כיון שכל המצות הן סוד ה' דלא נתגלו אלא ע"י משה ומפרש דסוד ה' זה קאי על המילה דהיה סוד עד כ' דורות וכדמסיים ובריתו להודיעם ויתכן מה דקרא את המילה בשם סוד ה'. משום שהוא ענין נעלם מהסברא. שהערלה מצורך יצירת הגוף. כי לא ברא הטבע דבר לבטלה אפילו השערות והצפרנים ותועלתה מבוארת בשמירות האבר וכריתתה דבר זר וכמ"ש הרב שחשבו רבים כי לזה לא נמולו אדם ונח ואברהם עד שצוהו ה' שהיה אצלם כחטא לתת גנות במעשה הטבע וה' גלה לאברהם שעמד בסודו טעמי המצוה מכמה פנים וכמו"ש לעיל. ולכן נקראת המילה סוד כי רק אברהם שעמד בסוד ה' ידע טעמה ולא זולתו והראיה כי הראשונים אשר היו לפניו לא קיימו אותה. וכן הוא לא קיימה עד שגלה לו ה':

וכרות לו הברית אין כתיב כאן כו'. כי בכל מקום אשר שמירת הברית מוטלת על שני הצדדים כתיב הכריתה בברית בלשון עם. כלומר זה עם זה. אבל אם שמירת הברית מוטלת רק על צד אחד כתיב בל' וכמו לא תכרות להם ברית ועוד רבים ולכן דריש ממה דכתיב עמו שהיה הקב"ה כו' והיתה שמירת הברית משני הצדדים ואע"ג דהאי קרא מדבר בירושת הארץ וכדכתיב לתת את ארץ הכנעני. אבל הירושה באה לו מאת ה' בברית המילה. והבאים בברית המה יורשיו:

בתחלה היה סוד ה' ליראיו כו'. פי' הדברים כי בתחלת יצירת האדם היו ישרים ונביאים מעטים מאד ונמצאו רק יראים מספר לא מעט לכן גלה ה' סודו ליראים. ואח"כ בימי אברהם נתרבו הישרים ורק הנביאים היו מעטים ולכן נפסק אז סוד ה' מהיראים ובא אל הישרים אשר היו כבר מספר לא מעט ואח"כ כאשר פרצה הנבואה בישראל והיו גם נביאים מספר לא מעט נפסק הסוד גם מהישרים ובא לנביאים והנה מה שקרא בדרש הזה סוד ה' כתוב בתנחומא פ' ויחי זה לדעת העתידות אבל לפי ענין הכתובים אשר בהם נזכר סוד ה' נראה כי הוא על רשע וטוב לו וצדיק ורע לו וכדומה על מעללי ה' הנעלמים וזרים ממחשבות בני אדם. ולכן כאשר בא ה' להפוך את סדום אמר המכסה אני מאברהם ולא אגלה לו סודי פן יהרהר אחר מדותי וכיוצא בזה איתא בתנחומא לפי שהיה אברהם אבינו מהרהר אחר דור המבול אפשר שלא היו בהם צדיקים:

שהיו לו שלש אוהבים ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו כו'. עיקר המשל הזה בא לפרש את הכתוב המכסה אני מאברהם משמע דמאחרים כבר כסה. ואברהם חביב עלי ביותר. לכן הביא את אדה"ר וזה המניעה מעץ הדעת לא גלה לו הקב"ה מראש את טיב האילן אשר בעבורו נטרד מג"ע. וכן בנח אפשר דקאי על שביתת המזלות שלא שמשו בהיותו בתיבה וכדלעיל או על שאר השנוים אשר באו על הארץ במבול וכמ"ש במדרש כשיצא וראה העולם חרב התחיל בוכה ורק סגר אותו בתיבה ולא ידע אבל באברהם כשבא להפוך את סדום אמר המכסה אני זאת מאברהם אשר הוא חביב עלי יותר מאדה"ר ונח וז"ש הכתוב כי ידעתיו וגו' כי אותו אהבתי. וזה ג"כ כוונת רשב"נ במשלו מן סנקתדריס אשר הוא יועצו ואין בזה דמיון לאדה"ר ונח שלא באו למעלת אברהם לעמוד בסוד ה':