יפה תואר על בראשית רבה/מב/ג
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח •
עלה בידינו מהגולה. קבלנו מחכמי גלות בבל. ובויק"ר הגירסא ר' ברכיה בש"ר אליעזר המודעי ור"א המודעי היה בבית שני ובביתר שעשה נ' שנה אחר החורבן כדאיתא באיכה רבתי והוא לבדו לא עלה מבבל. אלא ע"כ הוא קבל מרבותיו שקבלו מחכמי הגולה וחכמי הגולה קבלוהו מאנשי כנסת הגדולה. וכ"נ בפ"ק דמגילה:
בכ"מ שנאמר ויהי בימי כו'. אבל ויהי לבד יש מהם צרה ויש מהם שמחה. וההבדל ביניהם דבמקום אשר כתיב ויהי בימי היה די לכתוב בימי או ובימי ואייתר להו ויהי לדרשא. אבל ויהי לבד איצטריך לגופא ולא אייתר לדרשא:
לא באו להזדווג כו'. פי' במה שבאו אל עין משפט זה היתה כוונתם להלחם עם אברהם ומפרש עין משפט עין העושה משפט שעשתה מדת הדין בענין סדום שהפך בזכותם ואמר השופט כל הארץ וכן דרכו תמיד כדכתיב כי ידעתיו וגו':
מה צרה היתה שם כו'. הנה באמת הצרה מפורשת שם בקרא. אבל בא לדרוש כי ויהי מרמז על צרה שאינה מפורשת בקרא:
שנזדווג לו פדגוגו כו'. פי' כי אחז חפץ לסלק הנבואה מישראל. אך ירא לנגוע ידו בנביאי ה' מפני חמת העם ולכן בקש תחבולה לבטל הקטנים מלמוד התורה ובזה אם אין גדיים אין תישים והעם לא ירגישו בתחבולה זו ולא יקומו כנגדו וכמו שיעץ הפדגוג בערמה למשוך את המינקת מהיונק כדי שלא ירגישו בזדונו:
אין לך שעה קשה כו'. כי בסור השגחת ה' מהם אז מעותדים הם לכל מקרה וכדרך שאמר קין ומפניך אסתר והיה כל מוצאי יהרגני. אבל בהיותם נענשים מאתו ית' שלא בהסתר פנים לא יראו מעונש אחר וגם הקב"ה ברוגז רחם יזכור:
ומה הועיל לו כו' פי' כי לא תועיל לו כוונתו שהרי לא עלה בידו לבטל אותנו מהלמוד:
שהיו חביבים עליו כבניו. הנה על בנים מצינו שהתלמידים נקראו בנים וכמו בני הנביאים אבל צריך טעם למה נקראו ילדים משום שהיו חביבים עליו כאלו ילדם:
למדינה שהיתה חייבת ליפס כו'. ולפ"ז היה העון בעם ולא בהשופטים ובפ"ק דב"ב אמרו דור ששפט את שופטיו משמע שהיה העון בהשופטים:
ועבד פלגא. פי' שעשה פשרה וחלוקה דמודה דויהי משמש צרה ופליג אמ"ש דמשמש שמחה וחדש כי והיה הוא שמחה ומ"ש והיה הוא לשון שמחה אולי מפני שיש בו אותיות הויה ב"ה ובשאר דברי הסימן הזה ע' בויק"ר פי"ג מ"ש שם: