יפה תואר על בראשית רבה/ל/ח
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה ל | >>
• א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
השלים שניו למדת שבוע. כי ימי שנותינו בהם שבעים שנה והמשלים לחיות שבעים נקרא תמים כי תמו כל שנותיו הקצובות לו בחיים ומשום דגבי דוד כתיב ואהיה תמים עמו והוא לא חי רק שבעים שנה לכן תפס מדת שבוע אף כי נח ואברהם הרבו ימים רב יותר משבעים:
מתחלתו ועד סופו הוא צדיק. כי היה משמע אשר גם מתחלה היה כן. וגבי צדיקים מדריש שהיו צדיקים מתחלתם. וגבי רשעים כמו בנחש וקין מדריש שהיו רשעים מתחלתם וגבי אדם דכתיב הן האדם היה אם ס"ל דצדיק היה מתחלתו ועד סופו משום דעשה תשובה גמורה ע"כ יסבור דחטאת עץ הדעת היתה בשוגג כי לא אכל רק סחיטת ענבים כדלעיל בפי"ט ולא נענש אלא לפי שלא נזהר מאשתו. וחולק על המ"ד דחרף וגדף והיה מין וכופר. ואי ס"ל דהיה רשע גמור יחלוק על מה דאמרו רז"ל שעשה תשובה. וגם קין שהיה רשע גמור יסבור כי תשובתו היתה בערמה כדלעיל סוף פכ"ב ונעתר לו ה' רק ללמד דרכי התשובה לפושעים. וכן באיוב אע"ג דאמר כלה ענן וילך וגו' ומדריש מזה בפ"ק דב"ב שכפר בתחיית המתים מ"מ לא נחשב בזה לרשע כי אין אדם נתפס על צערו ומרוב יגונו ושיחו דבר דברים כאלה:
מתוקן למיתה. ואע"ג דהן האדם היה קאי על כאחד ממנו. מפרש את הכתוב הן האדם היה מתוקן למיתה מאז ועתה הוא נהי' כאחד ממנו. ולפ"ז סובר כי המיתה היתה מתוקנת מתחלת הבריאה וכמו"ש בשמ"ר פ"ב ומה שנגזרה המיתה על האדם בחטאו כבר האריכו בזה המפרשים לתרץ איש איש כדרכו. ודע כי איננו דורש רק במקום אשר הפעל היה הוא מיותר או שיכול לכתוב הוא או ויהי.
וכמו בנח היה יכול לכתוב נח איש צדיק תמים בדורותיו. והפעל היה הוא למותר וגבי אדם היה צריך לכתוב הן האדם הוא כאחד ממנו. וגבי נחש היה יכול לכתוב יהי הנחש ערום אבל במקומות אשר הפעל היה הוא מוכרח כמו ויוסף היה במצרים אשר מונה אות' שם רק להשלים למנין ע' נפש אשר ירדו מצרימה עם יוסף אשר היה כבר במצרים וכן בשאר מקומות אשר לפי סדר הלשון הפעל היה הוא מוכרח לא דריש. ולכן לא מביא את ויוסף היה במצרים אף כי בשמ"ר הובא גם זה.
מתוקן לפורענות. כי הקב"ה היה יודע מתחלה כי הנחש וקין יחטאו וע"ד כן ברא אותם
: משה היה מתוקן לגואל. ובמרדכי אמר מתוקן לגאולה כי משה בעצמו לא היה בגלות רק בא לגאול את אחרים אבל מרדכי גם הוא לבדו נגאל לכן אמר לגאולה:
ראה עולם חדש. כי היה משמע שנהיה הויה חדשה ושורש הדרש הזה כי יש שחשבו אשר הפועל הטוב הוא איננו פועל הרע לכן מביא אלה חמשה אנשים אשר בהם עצמם נהפך מצבם מרע לטוב. וראו עולם חדש הלא מזה מוכח כי הרעות והטובות אינן רק מצד המקבלים ובהם הוא השינוי. אבל הפועל אחד הוא לעולם וע"ע בזה הסימן בביאור הרי"פ בשם היפ"ת: