יפה תואר על בראשית רבה/יג/ט
| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה יג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
לא באנו לכאן אלא לנסיון. כי בחסידותם האמינו אשר כל מקרה לאדם היא בהשגחה. לנסיון לידע ולברר בזה דבר מה ובדקו וראו כי מים האלה משונים הם שבולעים מים ומלאו משם חבית מלא מים ובבואם לרומי ונשאלו על מי אוקינוס השיבו ובררו את דבריהם בנסיון. וע' בזה בקהלת רבה. וסגולת של מים בולעים מים היא. פי' כי המים הבאים לתוכם יתהפכו לאויר ויכלו כעשן ברוח. וכמו האש שמתכת את המים בקדרה עד שיעלו באד ובאויר:
על דעתיה דר"א כו'. פי' מעיקרא מפרש את ראש הכתוב והים איננו מלא משום שמים בולעים מים. וזה אליבא דכ"ע. ועתה מפרש את סוף הפסוק אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת בפלוגתא. כי לר"א יתפרש אשר הנחלים הולכים אל הים יתמלאו שנית מן הגשמים העולים מן הים. כי הוא סובר דכל העולם ממי אוקינוס הוא שותה כדלקמן בסי' י'. והגשמים הם הממלאים שנית את הנחלים וכדאמרינן בשבת מטרא במערבא סהדא רבה פרת. ור"י דסובר כי הגשמים ממים העליונים יבואו מפרש את הכתוב אל מקום שהנחלים הולכים פעם אחת. שם הם שבים ללכת תמיד כי המה הולכים תמיד אל הים. ולא ישנו את תפקידם:
ולמה קורין אותו תווי כו'. ומשני מפני שהוא משקה אחת למ' שנה ומתמיה את האנשים בבואו לכן נקרא תווי מלשון תהי בי' או תוה וקם בדניאל ג' כ"ד:
חזר בו הקב"ה. ומה שנהר נילוס וקבריא ותוויי נשארו כמשפטם הראשון. הטעם מפני שטבע אלה המקומות הוא לבל יעלו בהם אדים להמטיר מטר על הארץ:
להדיח טללים רעים פי' לדחות את האויר המעופש. וע"י המטר מתנקה האויר: