יפה תואר על בראשית רבה/טו/ב
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה טו | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז •
והכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות. זה היא קושיא על שניהם כי לדבריהם משמע ששניהם סמוכים זה לזה. או שאחד הוא בתוך השני ומהמקרא ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן משמע דרחוקים זה מזה. וכל אחד מתרץ את הפעל יוצא לשיטתו. ע"ד דר' יוסי יתפרש ונהר יוצא ומתמצה מעדן הגדול ובו יש די להשביע את הגן הקטן. ולפ"ז אין הוראת יוצא על מרחק המבדיל רק הוא מלשון תמצית. ולר"י יתפרש כי העדן הוא כמעין המוציא מים להקשות את הגן הגדול:
ור"י אין לו אלא מקרא אחד. פי' וכיון דקיי"ל דשני כתובים המכחישים יבוא הכתוב השלישי ויכריע. וא"כ כיון דלר' יהודה יש שני כתובים ולר' יוסי כתוב אחד מהראוי להחזיק בכתוב השני אשר הוסיף ר' יהודה להיות כמכריע בין שני הכתובים המכחישים. וע"ז אמר ר"ח דצפורי כי גם לר"י יש כתוב המכריע לדעתו. ומ"ש האיר הקב"ה עינו כו' לא שלא ידע מקודם את הכתוב הזה הגלוי לכל. אבל מתחלה חשב כי מדבר וערבה. וכן עדן וגן המה רק שמות הנרדפים והכתוב כפל את דבריו במלות שונות. והקב"ה האיר עיניו וראה כי אין כאן כפל הדבר במ"ש. אבל מדבר הגדול ישים כעדן הגדול וערבתה הקטנה ישים כגן הקטן: