יסוד ושורש העבודה/ט/א
פרק ראשון
עריכהתענית ערב ראש חודש
עריכההנה הוא זורה ומפוזר בספרים, שהלבנה הזאת פה למטה בעוה״ז השפל היא רמז ללבנה העליונה שבעולמות העליונים. והיא השכינה הקדושה, שאנחנו בניה הקדושים מחויבים בתמידות להצטער בגלות הארוך הזה על חילול שמה בין הגוים בעדה. וזה ידוע, שמיע[ו]ט וחסרון בלבנה זו התחתונה הוא רמז להצער המגיע כביכול ללבנה העליונה. ולכן בבל ערב ראש חודש, שהיא פגומה מכל וכל, ראו הקדמונים לקבוע להתענות ולהצטער ולהשתתף בצערה כביכול, כי כל זה הוא סיבה וגרם של עונינו. והראיה, כי בביאת המשיח צדקנו במהרה בימינו כתיב: "והיה אור הלבנה כאור החמה כאור שבעת ימי בראשית". וזה לשון האר״י ז״ל: ביום שקודם המולד, אם יהיה המולד בראש חורש, או ביום המולד עצמו אם יהיה קודם ראש חודש, יתענה, להשתתף בצער מיעוט הירח. עכ״ל.
וזה לשון הזוהר הקדוש: זכאה איהו מאן דאשתדל בנלותא בתראה למנדע לשכינה ולאוקיר לה בכל פקודין ולמסבל בגינה כמה דוחקין, כמה דאתמר: אגרא דכלה דוחקא. לכן הירא את דבר ה׳ וחרדים אל דברו ראוי להתענות תענית זה ועיקר כוונתו יהיה להשתתף בצער כנ״ל, ודי בזה.