סימן סב

דקדוק באותיותיה

1. שאלה: האם אדם שאומר קריאת שמע בלי לדקדק באותיותיה יצא ידי חובה למרות שהוא לא מדגיש את האותיות כהוגן ?

תשובה: חז"ל מלמדים אותנו לתת 'ריווח בין הדבקים', במיוחד כאשר ישנו צמד מילים, בו האות האחרונה של המילה הראשונה היא אותה האות הראשונה של המילה הבאה, כגון על־לבבך'. משמע מדברי השו"ע שיצא ידי חובה, שהרי כתב: 'קרא ולא דקדק בהן יצא'. הרב משה פיינשטיין (או"ח ח"ה ד) הסביר שני הסברים היוצרים השלכות שונות; א. כיוון שכך רגילים לדבר, זה נחשב ללשון (כלומר שזה נחשב לעוד שפה), והרי ק"ש נקראת בכל לשון; ב. מדובר ב'אוקימתא' שאנו תולים שלמרות המהירות לא החסיר אותיות, הא לאו הכי, לא יצא ידי חובתו.

הרהור כדיבור

2. שאלה: אני עושה אינהלציה שעות ארוכות ביום, האם ניתן להתפלל תוך כדי, בעצם מבלי להניע שפתיים, אלא תפילה בלב ממש?

תשובה: במצב של אונס, אנחנו מתייחסים להרהור כדיבור (שו"ע או"ח ס"ב ד), ואם סיימת את פעולת האינהלציה, לפני שעבר זמן קריאת שמע או תפילה, את מחויבת לחזור לקרוא אותה 'כמו שצריך' (על פי מ"ב שם סק"ז).

שומע כעונה בקריאת שמע

3.שאלה: אדם שאינו יודע לקרוא, האם ניתן להוציאו ידי חובת קריאת שמע מדין 'שומע כעונה'? תשובה: ישנה מחלוקת גדולה בכך (עיין בספרי השם רועי עמ' 44), נראה שהמ"ב הקל בכך ואילו כף החיים (ס"ב ו) חושש לדעות המחמירות, ועל כן ילמדו אותו לומר את הפסוק הראשון, ולגבי שאר הפרקים שתוקף אמירתם הוא להרבה פוסקים דרבנן, ניתן לסמוך על הדעות המקילות, ואם הוא ביחיד יאמרו עמו כל הק"ש מילה במילה ויחזור לאומרה.