סימן לב

טלאי בספר תורה

1. שאלה: האם מותר שיהיה טלאי בספר התורה? תשובה: בספר יריעות שלמה (ח"א פ"ט, י"ט־כ"ב) הרחיב לבאר את מנהג המתירים להדביק טלאי כאשר עשו טעות בכתיבה, אך הדגיש מספר דברים: א. להדביק הטלאי קודם שיכתוב עליו; ב. לכתחילה תהיה כל האות על הטלאי, ולא חצי חצי; ג. לא לכתוב שם ה' על טלאי, ולפחות שלא יהיה חציו על הטלאי וחציו על הקלף; ד. ישרטט על הטלאי קודם הכתיבה; ה. צריך להשתמש בדבק העשוי מדברים כשרים, כגון דבק פלסטי או כימי (ולא יתפור את הטלאי).

לשם קדושת תפילין

2. שאלה: כאשר אני מתבקש להקטין תפילין של ראש ואני באמצע קריאת שמע וברכותיה. האם עלי לומר 'לשם קדושת תפילין' או שסגי במחשבה בלבד? תשובה: סגי במחשבה, כך כתב לי הרב שמואל אליהו וכן הרב יוסף הורוביץ. הערה: בהלכה מצאנו מספר מקומות שבהם דרשו עשייה לשמה, בחלק מהם הסתפקו בדיעבד במחשבה לשמה, ובחלק מהם דרשו דיבור שעושה כך לשמה ופסלו אף בדיעבד אם לא היה דיבור. ביחס לטוויה לשמה בחוטי ציצית, המ"ב כתב (י"א ד) שצ"ע אי מהני מחשבה אפילו בדיעבד, ביחס לעיבוד הקלף בתפילין, כתב השו"ע (ל"ב ח) שטוב להוציא בשפתיו שהוא מעבדו לשם תפילין, וכתב במ"ב (כ"ד) שבדיעבד סגי במחשבה, ואילו בהלכות כתיבת האזכרות כתב השו"ע (ל"ב י"ט) שיאמר בפיו: 'אני כותב לשם קדושת תפילין', ומלבד זה צריך לומר בכל פעם שכותב אזכרה, שכותב לשם קדושת השם, ועל כך כתב במ"ב (צ"ה) בשם אחרונים ש'לא סגי במחשבה אף בדיעבד'. בהערות איש מצליח מביא שיש אחרונים החולקים על המ"ב בזה, ולכן כתב הרב מאיר מאזוז שיש לסמוך עליהם אם יצטרף ספק נוסף. בנוסף, יש לציין שכאשר מרחיב או מקטין, אינו מפרק את הקשר לגמרי.