ינון שמו/ל
סימן ל
הנחת תפילין מוקדמת
1. שאלה: באתי מוקדם לאמירת סליחות, והנחתי תפילין ולאחר מכן, שמתי לב שעדיין לא הגיע זמן תפילין, האם יש לברך שנית כשיגיע זמן הנחתם?
תשובה: כתב המ"ב (י"ג) על פי חידושי רע"א, שאין לחזור שנית, אם קידם וברך בלילה. ההיגיון שיש בדבר הוא כך: כיון שיש דעת הרי"ף בטור שיכול לברך לכתחילה כשמניחם בהשכמה, אם עשה כן, אינו חוזר ומברך מספק, שמא הלכה כמוהו. וכן הובא בשערי תשובה (ל ג) בשם ברכי יוסף.
בספר 'עלי מרורות' (יומן שנכתב בשואה על ידי רב קהילה) בעמוד 236 מספר הרב יהושע משה אהרונסון, שבמחנות העבודה היו יוצאים תיכף משהאיר היום לעבודה, ואי אפשר להניח תפילין רק במסירות נפש ממש קודם אור הבוקר בעוד ליל ממש או כשבאים בלילה בחזרה מהעבודה. הוא כותב שהוא היה מניחם בעלות השחר ואם היה מניחם בלילה לא היה מברך עליהם או שברך לפעמים רק על של יד. הוא מצטט שם את דברי הברכי יוסף שאם ברך בלילה אין צריך לחזור ולברך עליהם כשיגיע זמן הנחת תפילין.
תפילין אחרי שקיעה
2. שאלה: מישהו נכנס לבית הכנסת כמה דקות אחרי שקיעה (ביום חול), וביקש תפילין להניח, האם יברך על הנחה זו?
תשובה: על דברי השו"ע (או"ח ל', ב') הכותב: 'אסור להניח תפילין בלילה, שמא ישכחם ויישן בהם', המ"ב כתב (או"ח ל' סק"ב): 'ובין השמשות, מדברי המג"א משמע דמותר לכתחילה להניח, אבל בפמ"ג מסתפק בזה, אם לא שלא קיים עדיין מצות תפילין באותו יום, דאז יניחם בין השמשות'. ובביאור הלכה (על סוף סעיף ה') הוסיף: 'מה שכתבנו דזמן הנחת תפילין הוא עד צאת הכוכבים, הגם דבודאי מחוייב להניחן, כיון שלא קיים עדיין מצות תפילין, דבדין תורה ספיקא לחומרא ושמא הוא עדיין יום, וכמו שפסק הפמ"ג באשל אברהם, על כל פנים הברכות אינן מעכבות'.
בניגוד לדעת המ"ב, יש פוסקים הסוברים שיש לברך עליהם בבין השמשות (עיין יביע אומר ז ז וילקוט יוסף מהד' תשמ"ה עמ' ל"ח) וגם הרב שמואל אליהו סמך על כך שניתן לברך בספיקא דיומא, הואיל ולילה זמן תפילין, אלא שלא מניחים מכוח גזירה.
סיכום: יניח תפילין ללא ברכה, ויש מי שהורה לברך עליהם.