סימן יא

חוטי ציצית שנפרמו משזירתם

1. שאלה: חוטי הציצית שלי, נפרמו משזירתן לכל האורך, האם ניתן ללבוש הבגד כפי שהוא ולברך עליו? תשובה: אני מבין שיש כאן שני מושגים לברר: א. מניין החוטים הנדרש; ב. שיהיו החוטים כשרים באיכותם, ושזירה היא אחת המהלכות הנוגעות לגדרי מצוות ציצית. מרן השו"ע כותב (או"ח י"א, ג): 'אם נתפרקו משזירתן ונעשו ט"ז, כשרים. והוא שישתייר בשזור כדי עניבה'. וכתב שם המ"ב (סקי"ז): 'ודע עוד דהשולחן ערוך מיירי דוקא בשזור כל חוט לשניים, אבל אם כפול ושזור לארבעה או לשמנה כמו שמצוי בזמנינו ונתפרקו לי"ו אפילו אם לא נשתייר כדי עניבה כשר, דהא על כל פנים נשארו החוטין שזור לשנים. ולעניין בל תוסיף עיין בביאור הלכה'. אני מסיק מכאן, שאם החוטים נתפרקו לגמרי משזירה שלהם, מתייחסים לכך כאילו הם נחתכו, ולכן אנו צריכים לבדוק אם נשאר שיעור של 'כדי עניבה' (עיין בסימן י"ב כיצד מחשיבים זאת), ואם לאו הציצית פסולה הואיל ואיבדה את הדרישה של תורה, שיהיו החוטים שזורים, כפי שכתוב בסעיף ב' והוסבר הדבר שם במ"ב (סקי"ד): 'וטעם להשזירה דתנא בספרי: 'ועשו להם ציצית', שומע אני יעשה ציצית כמות שהוא? תלמוד לומר: 'ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת', בטווי ושזור [פי' כעין משכן דהוי שזור, אי נמי דסתם פתילה היא שזורה] אין לי אלא תכלת לבן מניין? אמרה תורה תן תכלת תן לבן, מה תכלת טווי ושזור, אף לבן טווי ושזור'. במצב המוכר לנו כיום, שהחוטים שזורים כל אחד משמונה חוטים, אם נתפרקו משזירה שלהם המקורית ונשארו שזורים במידה מסויימת, כגון שכל חוט עדיין שזור משני חוטים, על אף שכעת נתרבה מספר החוטים משמונה לשלושים ושתיים, עדיין הציצית כשרה, שהרי נשאר בחוטיה 'גדר שזור'. [שאלה: מדוע אין איסור 'בל תוסיף' כאשר השזירה נפרמה (שהרי כעת יש יותר משמונה חוטים)? תשובה: כתב ביאור הלכה שיאמר בפירוש 'דלא ניחא ליה בתוספת' או שיחתוך את המיותר. בשם חזון איש נכתב שאין כאן 'בל תוסיף', הואיל ובשעת עשייתן היו שמונה חוטים, וגם עתה הם בגדיל, ואינו מתכוון לכך כלל, על פי פסקי תשובות עמ' קל"ד]. סיכום: אם החוטים נתפרקו באופן שאבד מהם לגמרי השזירה, מתייחסים לכך כאל חוטים חתוכים, שאם נשאר כדי עניבה בכל אחד מהחוטים כשר, אבל אם אחרי הפריקה, נשארו שזורים לשניים לפחות, הרי זה כשר למרות שהתפרקו עד הקשר.

חיתוך במספריים

2. שאלה: קשרתי בעצמי את חוטי הציצית, האם מותר לי לחתוך את קצוות החוטים במספריים, על מנת שירָאה יותר יפה? תשובה: ראשית עלינו לצטט את דברי המ"ב בנידון (י"א סקס"א): 'ויש לחתכם בשיניו ולא בסכין'. ראיתי בספר ברור הלכה (לרב יחיאל אברהם זילבר) שאמנם המ"ב העתיק את דעות האוסרים לחתוך בסכין (משום לא תניף עליהם ברזל) אלא יחתוך בשיניו, אבל הביא מסֶפֶר שיורי כנסת הגדולה שכתב שאין העולם נזהרין אך ראה בני עלייה נזהרין בזה. עוד ציטט מספר מאורי אור שתמה על הוראה זו, שהרי בעלי התלמוד לא הזכירו דין זה, והלוא איפכא מסתברא שבתפילין וספר תורה שהם מאריכי חיים לא ניתן לכתוב אם לא יחתוך בסכין, וכי תשמישי מצווה חמורים מתשמישי קדושה? (ניתן לחלק שבספר תורה אי אפשר אחרת, ואין דנים אפשר משאי אפשר, ועוד יש לחלק שבספר תורה, החיתוך הוא ברוב המקרים לפני הכתיבה). ראיתי שיש בחנויות מספריים עשויות מחומר קרמי המיועדות לחיתוך קצות החוטים, ואשרי מי שמצליח לקיים מצוות ציצית בהידור וגם לא לחתוך בסכין. סיכום: אם אינך מסוגל לחתוך בשניים או בסכין שעשוי פלסטיק או במספריים קרמיות (או בשברי זכוכית), או שאתה חושש שבמבחן התוצאה זה לא יצא יפה, אתה רשאי לסמוך על אותם פוסקים שהובאו לעיל המקלים בכך.