ינון שמו/טו

סימן טו

לחסוך בגניזה

1. שאלה: בבית הספר נשאר עיזבון של ציציות וגופיות ציצית. ברצוננו לזרוק אותם לגניזה, ועל מנת שזה לא יתפוס יותר מדאי מקום, חשבתי להסיר את הפתילות מן הבגד ולגנוז רק את הפתילות ולזרוק את הבגד לפח, האם הדבר הזה ראוי? תשובה: נחלקו רב ושמואל האם מותר להסיר ציצית מבגד לבגד, וכל ההיתר של שמואל הוא רק מהסיבה שעומד להטיל את החוטים בבגד אחר, שיקול זה אינו קיים כאן, כי ההסרה כאן אינה לשם יעול בבגד או בציציות. הרב א"י כלאב השיב לי שהדבר מותר, בגלל שהבגדים הללו לא עומדים לשימוש בעתיד, ולכן אין לחשוש, וגם הרב דוב ליאור התיר את הדבר. סיכום: מותר לנתק בין הבגד לציציות לפני ההשלכה לגניזה.

טלית שנחתכה

2. שאלה: טלית מצוייצת שנחתכה לשני חצאים, האם מותר לתופרה? תשובה: א כתב השו"ע (אוח טו ג): 'טלית מצוייצת כהלכתה שחלקוה לשתיים, ובכל חלק יש בו שיעור להתעטף, ונשאר לכל אחת מהם ציצית אחת או שתים, אין בו משום 'תעשה ולא מן העשוי'. יש להתייחס לשני מצבים: הראשון: בו מעוניין להשלים שני ציציות בכל חלק. ב. לחזור ולחבר את שני החלקים. המ"ב (ט) הסביר שהשו"ע התכוון שיכול להוסיף ציציות בכל חלק שנוצר, על מנת להשלים את החסר, אבל אם ירצה לחבר את שני החלקים, יש בכך מחלוקת אחרונים. אמנם רובם מקילים בכך, אבל המ"ב סיים שמכל מקום טוב להחמיר לכתחילה (כלומר שיתיר הציציות המוכנות ויחזור לקושרם אחרי התפירה). מאידך, הבן איש חי (ש"ר לך לך י) הכריע שאסור לחזור ולתופרה עם הציציות שבה, משום 'תעשה ולא מן העשוי', כיצד יעשה? יתיר הציציות של חלק אחד מהם דווקא, ואחר כך יתפור החלקים יחד ונמצא זה החלק שאין בו ציציות כמו תוספת על החלק הראשון'. ב. אם באחד מהחלקים, אין בו שיעור להתעטף, כמו שהדבר שכיח בטליתות הקטנות המצויות אצלנו, צריך להתיר מתחילה כל הציציות (מ"ב סק"ח). ועיין במאמר בסוף הספר הסוקר את מושג 'תעשה ולא מן העשוי' בכללותו. סיכום: הבן איש חי הכריע לחומרא וחִייֵב לפרום הציצית מחלק אחד לפחות לפני שמחבר את החלק השני ואז יטיל שוב ציציות, ואילו המ"ב החמיר בכך רק לכתחילה, שיש לפרום הציציות מחלק האחד, ולשוב ולקשורם אחרי התפירה, ולדעתו בדיעבד כשר כדעת רוב האחרונים.