ילקוט שמעוני תורה רכ

רמז רכ

המשך פרק יג

אמר חזקיה: מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה כל שבעה? שנאמר לא יאכל חמץ (שמות יג ג). לא יהא בו היתר אכילה. טעמא דכתב רחמנא לא יאכל, הא לא כתב רחמנא לא יאכל, איסור אכילה משמע איסור הנאה לא משמע. ופליגא דרבי אבהו אמר ר' אלעזר: כל מקום שנאמר לא יאכל, לא תאכל, לא תאכלו, אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע עד שיפרוט לך הכתוב, כדרך שפרט לך בנבלה, לגר בנתינה ולנכרי במכירה. והרי חמץ דרחמנא אמר לא יאכל חמץ, ותניא ר' יוסי הגלילי אומר תמה על עצמך היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה. שאני התם דכתיב לא יראה לך. שלך יהא. ורבנן שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה. ואידך תרתי לך כתיבי. ואידך חד בגוי שכבשתו וחד בגוי שלא כבשתו. ואידך שלשה לך כתיבי. ואידך חד בשאור וחד בחמץ וצריכי. תניא ר' יוסי הגלילי אומר מנין לפסח מצרים שאין חמוצו נוהג אלא יום אחד תלמוד לומר לא יאכל חמץ:

היום אתם יוצאים רבי בנייה אומר אילו זכו ישראל ליום אחד היו נכנסין לארץ שנאמר היום אתם יוצאים והיה כי יביאך מיד. היום אתם יוצאים בחודש האביב שאין תלמוד לומר בחודש האביב אלא חודש שהוא כשר לכם לא חמה קשה ולא גשמים. ר' יונתן אומר מוציא אסירים בכושרות אלו בוכים ואלו משוררים. מצרים בוכים שנאמר ומצרים מקברים את אשר הכה וגו'. ישראל משוררים שנאמר קול רנה וישועה באהלי צדיקים (קמד) שהמקום מתרומם על המצריים. ר' נתן אומר בכושרות במעשה הכשרות שלהן. וכן הוא אומר במראות הצובאות אשר צבאו פתח אהל מועד. ר' אליעזר בן עזריה אומר בזכות אברהם אביהם הוציא המקום את ישראל ממצרים שנאמר כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ויוציא עמו בששון. ר' שמעון בן יוחאי אומר בזכות המילה הוציא המקום את ישראל ממצרים שנאמר ואעבור עליך ואראך וגו'. רבי אומר בזריזות יצאו ישראל מארץ מצרים שנאמר כי בחזק יד הוציא ה'.

דבר אחר בזריזות עצמן יצאו ישראל ממצרים שנאמר וככה תאכלו אותו מתניכם וגו'. רבי אומר [מוציא אסירים בכושרות] סוררים היו אלא שנהג עמהן בהכשרות. וכן הוא אומר ואומר איש שקוצי עיניו השליכו וגו' ואעש למען שמי לבלתי החל אך סוררים היו אלא שנהג עמהן בהכשרות. היום אתם יוצאים וגו' שאין תלמוד לומר חודש האביב אלא מגיד שהשנה שיצאו ישראל לא היתה צריכה ליעבר (כתוב ברמז קפ"ז):