ילקוט שמעוני תורה עה

רמז עה הרימותי ידי אל ה'. זה שאמר הכתוב: "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך". אבות הראשונים הפרישו תרומות ומעשרות. אברהם הפריש תרומה גדולה, הרימותי ידי אל ה', ואין הרמה אלא תרומה כמה דאת אמר: "והרמותם ממנו תרומת ה'". יצחק הפריש מעשר שני, "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא וגו' מאה שערים", והלא אין הברכה שורה לא על המדוד ולא על השקול ולא על המנוי; למה מדדן? בשביל לעשרן, הדא הוא דכתיב "ויברכהו ה'". יעקב הפריש מעשר ראשון, הדא הוא דכתיב: "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך".

כותי אחד שאל את ר' מאיר, אמר ליה: לית אתון אמרין דיעקב אבוכון קושטא? אמר ליה: אין, דכתיב: "תתן אמת ליעקב". אמר ליה וכו', הפריש שבטו של לוי אחד מעשרה לשבטים. לא היה לו להפריש עוד לשנים? אמר ליה: את אמרת דאינון תריסר, ואנא אמר דאינון ארבסר, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי. אמר ליה: יהא טבות, לית את מסייע לי? אוספת קמח! אמר ליה: לית את מודה לי שהן ארבע אמהות? אמר ליה צא מהן ארבע בכורות של ארבע אמהות, שאין הבכור מתעשר; למה? הוא קדש ואין קדש מוציא קדש. א"ל: טבוי לאומתך דאת בגווה:

רבי יהודה אומר: הרמותי ידי, עשאן תרומה, כמה דאת אמר: "והרמותם ממנו תרומת ה'". רבי נחמיה אומר, עשאן שבועה, כמה דאת אמר: "וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם". ורבנן אמרי, עשאן שירה, כמה דאת אמר: "אלהי אבי וארוממנהו":