ילקוט שמעוני על בראשית מב כד
ויסב מעליהם ויבך... ויקח את שמעון. אמר יוסף בדעתו: אם אני מכניס שמעון ולוי, שמא יקפידו שבטים על לוי שהוא חכם וכהן גדול ויעשו למצרים כמו שעשה לשכם. אלא הריני מכניס לשמעון, שאין מחבבין לו [כל] כך וילכו אצל אביהם. כיון שבקש אותו לתפסו, רצו השבטים לסייעו, אמר להם שמעון: איני רוצה שתסייעוני. שלח יוסף לפרעה ואמר: שגר שבעים גבורים, שמצאתי אנשים ואני רוצה להכניסם בבית האסורים. וכיון שבאו אמר להם: טלו השלשלאות הללו ותנו בצוארו, והשבטים מרחוק. כיון שקרבו אצל שמעון, נתן עליהם בקולו ונפלו כולן לפניו ונשברו שניהן. היה עומד מנשה אצל אביו, אמר ליה: קח אותה השלשלת ושים בצוארו. והכהו מכה אחת ונתנה עליו. אמר שמעון: מכה זו של בית אבא היא. ויאסור אותו לעיניהם. לעיניהם אסור. כיון שיצאו להם, הוציאו והיה מאכילו ומשקהו ומרחיצו וסכו.