ילקוט שמעוני על בראשית לח כד

[עריכה]

ויהי כמשלש חודשים. תמן תנינן: מעוברת דיה שעתה, משהוכר עוברה; וכמה הכרת העובר? סומכוס אומר בשם ר' מאיר: שלשה חודשים; ואף על פי שאין ראיה לדבר – זכר לדבר, ויהי כמשלש חודשים. זכר לדבר? ראיה גדולה היא! משום דאיכא דילדה לתשעה ואיכא דילדה לשבעה.

רבי חמא בשם ר' יוסי: לא סוף דבר שלשה של ימים, אלא רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם; ולא סוף דבר שלשה שלמים.

וגם הנה הרה לזנונים, שהיתה מטפחת על כרסה ואמרה: מלכים אני מעוברת, גואלים אני מעוברת.

וגם הנה הרה לזנונים, אמר עולא: תמר זנתה, זמרי זנה. תמר זנתה, יצאו ממנה מלכים ונביאים; זמרי זנה, נפלו כמה רבבות מישראל.

וגם הנה הרה לזנונים, שהיתה נכנסת למרחץ ואומרת לחבירותיה: עברו מלפני, שאני טעונה מלכים. והיה יושב בדין יצחק ויעקב ויהודה, אמר: הוציאוה ותשרף, לפי שבדיני נפשות מתחילין מן הצד.

אפרים מקשאה תלמידו של ר' מאיר אמר בשם ר' מאיר: תמר בתו של שם היתה, וכתיב: "ובת איש כהן כי תחל לזנות" וגו', [לפיכך] הוציאוה ותשרף.