ילקוט שמעוני על בראשית לח י
תמר מעכה באצבע. והא הוו ער ואונן? שלא כדרכה שמשו. בשלמא אונן כתיב ביה ושחת ארצה, אלא ער מנלן דעבד הכי? אמר קרא: וימת גם אותו, באותה מיתה מת. בשלמא אונן, משום דכתיב: לא לו יהיה הזרע, אלא ער מאי טעמא עבד הכי? סבר, כדי שלא תתעבר ויכחש יפיה (כתוב ברמז נ"א).