ילקוט שמעוני על בראשית כה א

<< | ילקוט שמעוני על בראשיתפרק כ"ה • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ה, א':

וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה׃


ויוסף אברהם ויקח אשה. כתיב: אשרי האיש (תהלים א, א), זה אברהם. אשר לא הלך בעצת רשעים, זה דור הפלגה. ובדרך חטאים לא עמד, אלו אנשי סדום, שנאמר: "ואנשי סדום רעים וחטאים". ובמושב לצים לא ישב, זה אבימלך שאמר לו: "הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב", ולא קיבל עליו. כי אם בתורת ה' חפצו, שנאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצוה" וגו'. ובתורתו יהגה יומם ולילה – אב לא למדו ורב לא היה לו, מהיכן היה למד תורה? אלא זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כמין שני רבנין והיו נובעות ומלמדות אותו חכמה; הדא הוא דכתיב: "אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי(תהלים טז, ז). והיה כעץ שתול על פלגי מים, ששתלו הקב"ה בארץ ישראל. אשר פריו יתן בעתו, זה יצחק; ועלהו לא יבול, זה ישמעאל; וכל אשר יעשה יצליח, אלו בני קטורה, שנאמר: ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה.

"עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה(תהלים צב, טו), זה אברהם; "דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ", ויוסף אברהם וגו'. "כִּי יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָה(איוב יד, ז), זה אברהם אבינו שהיה לו תקוה. "אִם יִכָּרֵת וְעוֹד יַחֲלִיף", אם יאמר עליו הקב"ה: כרות הברית, הוא כורת הברית, ועוד יחליף מצוות ומעשים טובים. "וְיֹנַקְתּוֹ לֹא תֶחְדָּל", זה לחלוחית שבו. "אִם יַזְקִין בָּאָרֶץ שָׁרְשׁוֹ(איוב יד, ח), "ואברהם זקן בא בימים". "וּבֶעָפָר יָמוּת גִּזְעוֹ", "ותמת שרה בקרית ארבע". "מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ(איוב יד, ט), מריח מצוות ומעשים טובים יפריח. "וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָטַע", "נטע" אין כתיב כאן אלא "כמו נטע", התוספת מרובה על העיקר.

ויוסף אברהם ויקח וגו'. "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך", אם יהיו לך בנים בנערותך, קח לך אשה בזקנותך והעמד בנים; ממי אתה למד? מאברהם, שלקח אשה והיו לו בנים בנערותו, ולקח אשה בזקנותו.

ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה. ר' יהודה אומר: זו הגר. אמר ליה רב נחמן: והכתיב ויוסף? אמר לו: על פי הדיבור, כמה דאת אמר: "ויוסף ה' דבר אלי". אמר ליה, והכתיב: ושמה קטורה? שקטרה מצוות ומעשים טובים. אמר ליה, והכתיב: "ולבני הפילגשים אשר לאברהם"? אמר ליה: "פילגשם" כתיב. "בעודנו חי", אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני. אמר ר' ברכיה: אף על גב דאת אמר: "ותלך ותתע במדבר", תאמר שנחשד עליה בריה? תלמוד לומר: ושמה קטורה, כזה שהוא חותם גנזכאי ומוצאה בחותמה:

מנא הא מילתא דאמרי אינשי: שיתין תכלי מטייה לככא דקל חבריה שמע ולא אכל? שנאמר: "ולי אני עבדך ולצדוק הכהן" וגו'. אמר ליה: את אמר מהתם, ואנא אמינא מהכא: "ויביאה יצחק האהלה", וכתיב בתריה ויוסף אברהם.