ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתפט
כבוד ה' יאספך. א"ר חייא הגדול בשעה שהצדיק נפטר מן העולם שלש כתות של מלאכים מטפלין בו אחת אומרת יבא שלום ואחת אומרת ינוחו על משכבותם ואחת הולכת לפניו ודוממת שנאמר הולך נכוחו. א"ר יודא ב"ר סימון בשם ר' יאשיה כביכול הקב"ה אומר לו יבא שלום, מן הרשעים אתה למד שהקב"ה אומר אין שלום אמר ה' לרשעים קל וחומר לצדיקים שיאמר להם יבא שלום. ינוחו על משכבותם שהם מקלסין להקב"ה שם, א"ר חייא בר' יוסי אין בין צדיקים החיים לצדיקים המתים אלא הדבור בלבד והם מקלסין להקב"ה שם שנפשותם בצרור החיים, ואין ירננו אלא קלוס שנאמר קול רנה וישועה באהלי צדיקים. ד"א ירננו א"ר יוחנן בשעה שהזקן יושב ודורש ואומר כך א"ר עקיבא כך א"ר שמעון בן יוחאי שפתותיו דובבות ורוחשות כמו שנאמר דובב שפתי ישנים ואומר אגורה באהלך עולמים (כדכתוב ברמז קפ"ט וברמז תרי"ג), וכן הוא אומר ויקרבו ימי דוד למות. א"ר אלעזר כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאלו אוחז חרב פיפיות בידו שנאמר רוממות אל בגרונם וגו'. מאי משמע, אמר מר זוטרא ואי תימא רב אשי מרישא דענינא יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וכתיב בתריה רוממות אל בגרונם. רבי יהודה ור' נחמיה ורבנן. ר' יהודה אומר פה פיות שתי תורת תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ור' נחמיה אומר חרב שהיא אוכלת משני צדדיה ונותנת חיים בעולם הזה ובעולם הבא. א"ר אחא (צ) גבורים הם דברי תורה [לפרוע] למי שאינו עמל בהם כל צרכן, וכה"א הלא כתבתי לך שלישים ונאמר ושלישים על כלו:
הללויה הללו אל בקדשו וגו'. כל הנשמה תהלל יה. אמר מר זוטרא אמר רב מנין שמברכין על הריח שנאמר כל הנשמה תהלל יה, אי זהו דבר שאין הגוף נהנה ממנו והנשמה נהנית ממנו הוי אומר זה הריח. א"ר ירמיה א"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות שנאמר כל הנשמה תהלל יה (כתוב ברמז פ"א). א"ר חייא בר אבא דמן יפו הנשמה שבאדם בכל שעה שהיא עולה ויורדת והיא מבקשת לצאת ממנו, והיאך היא עומדת בגופו אלא הקב"ה כבודו מלא כל העולם והיא באה לצאת ורואה את יוצרה וחוזרת לאחוריה לכך כל הנשמה כל זמן שהיא עולה ויורדת תהלל יה על הפלאים שהוא עושה עמנו. רבי לוי בשם ר' חנינא על כל נשימה ונשימה שהוא נושם צריך לקלס להקב"ה שנאמר כל הנשמה תהלל יה. אמרו על דוד המלך בשעה שסיים ספר תהלים זחה דעתו עליו אמר לפניו רבש"ע כלום יש דבר בעולם שאמר שירה כמותי, נזדמנה לו צפרדע אחת אמרה לו אל תזוח דעתך עליך שאני אומרת שירה יותר ממך, ועל כל שירה ושירה שאני אומרת אני ממשלה עליה שלשת אלפים משל, שנאמר וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף: