ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתפא


אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה. א"ר יוחנן אמר רשב"י אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז שנאמר אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אימתי בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה. אמרו עליו על ר' שמעון בן לקיש שכל ימיו לא מלא שחוק פיו בתר דשמעיה מר' יוחנן. ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא חזייה דהוה בדח טובא אמר ליה בכל עצב יהיה מותר כתיב א"ל תפילין מנחנא. מר בריה דרבא עבד הילולא לבריה חזא להו לרבנן דקא בדחי טובא אייתי כסא דמן קדחא בת ראבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואיעציבו. רב אשי עבד הילולא לבריה חזא לרבנן דקא בדחי טובא אייתי כסא דגוגיתא חוורתא ותבר קמייהו ואיעציבו. יש אז להבא שנאמר אז ימלא שחוק פינו (כתוב ביהושע/רמז כ'):

שובה ה' את שביתנו. אמר ר' יצחק גדול יום הגשמים כקבוץ גליות שנאמר שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב ואין אפיקים אלא מטר שנאמר ויראו אפיקי מים. הזורעים בדמעה ברנה יקצורו. א"ר יהודה שור כשהוא מהלך בוכה ובחזרתו אוכל חזיז מן התלם (כתוב בתרי עשר ברמז תקל"ד). ד"א הזורעים בדמעה זה יעקב שזרע את הברכות בדמעה, ברנה יקצורו ויתן לך האלקים, הלוך ילך ובכה וישא את קולו ויבך, נושא משך הזרע שמשך השבטים מחרן, בא יבא ברנה נושא אלמותיו אתא טעין עולימי ועולימות:

שיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו (כתוב ברמז שמ"א). ר' יהודה נשיאה שלח ר' חייא ור' יוסא ור' אמי מעבוד קריתא דארעא דישראל מתקנא להון סופרין ומתניין להון. בחד אתר לא אשכח תמן לא סופר ולא מתניין אמר להון אייתו לן סנטורי קרתא, אייתו ליה, אמר לון אלין נטורי קרתא לית אלין אלא מחריבי קרתא, ומאן אינון נטורי קרתא ספריין ומתניין, הדא הוא דכתיב אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר:

שוא לגם משכימי קום מאחרי שבת. אלו נשותיהן של תלמידי חכמים. הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן. מדת ב"ו פועל עושה עם בעה"ב חורש עמו וזורע עמו מנכש עמו מעדר עמו, מטבע אחד נותן לו והולך, אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא תאב לבנים נותן לו שנאמר הנה נחלת ה' בנים, תאב לחכמה נותן לו שנאמר כי ה' יתן חכמה, תאב לנכסים נותן לו שנאמר והעושר והכבוד מלפניך:

שיר המעלות אשרי כל ירא ה'. א"ר חייא בר אבא משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים, דאלו גבי ירא שמים כתיב אשרי כל ירא ה' ואלו גבי הנהנה מיגיע כפיו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, ואלו גבי ירא שמים לא כתיב ביה וטוב לך:

יגיע כפיך כי תאכל. אמר רב חסדא אי זהו תלמיד חכם, הרואה טרפה לעצמו, דרש מר זוטרא משמיה דרב חסדא כל תלמיד חכם שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ורואה טרפה לעצמו עליו הכתוב אומר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. רב זכביד אמר זוכה ונוחל שני עולמים שנאמר אשריך וטוב לך אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב. רבי אלעזר כי הוו משדרי ליה מבי נשיא לא הוה שקיל, כי הוו מזמני ליה לא הוה אזיל, אמר לא ניחא להו דאיחי שנאמר ושונא מתנות יחיה (כתוב ברמז צ"ו):

אשתך כגפן פוריה. אימתי אשתך כגפן פוריה כשהיא צנועעה בירכתי ביתך אז בניך כשתילי זיתים, וכן אתה מוצא בשרה ויאמר הנה באהל ויאמר שוב אשוב אליך. אמר ר' יהושע בן לוי אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים, מה זיתים אין בהם הרכבה אף בניך לא יהא בהן פסולת. הרואה גפן בחלום אין אשתו מפלת נפלים שנאמר אשתך כגפן פוריה. שורק יצפה למשיח שנאמר אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו. הרואה ענבים בחלום בין בעתם בין שלא בעתם יפים. שחורים בעתם יפים, שלא בעתם צריכין רחמים, אכלן מובטח לו שהוא בן העולם הבא. הרואה דיתים בחלום זוטרי פרי ורבי עסקיה כזיתא, והני מילי פרי אבל אילני הויין לו בנים מרובים שנאמר בניך כשתילי זיתים, איכא דאמרי שם טוב יוצא עליו שנאמר זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך:

יברכך ה' מציון, כל פעולות ונחמות טובות מציון:

וראה בנים לבניך וגו'. א"ר יהושע בן לוי כיון שבנים לבניך שלום על ישראל ולא אתו לידי חליצה ויבום, רשב"ג אמר כיון שבנים לבניך שלום על דייני ישראל דלא אתו לאינצויי:

שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל. על גבי חרשו חורשים (כתוב ביחזקאל ברמז שנ"ד):

ה' צדיק קצץ עבות רשעים. מלה"ד לבעל הבית שהיה לו פרה חורשת והשאילה לאחר להיות חורש בה והיה לאותו האיש עשרה בנים זה בא חורש וישב לו וזה בא וחורש וישב לו עד שנתיגעה הפרה ורבצו לה, נכנסו כל הפרות ואותה הפרה לא נכנסה, לא הספיק בעל הפרה לקבל פיוס מאותו האיש אלא מיד בא שבר את העול וקצץ את הסמלונים, כך הם ישראל בעוה"ז זה השלטון בא ומשעבד והולך לו כו' והמענה ארוכה שנאמר על גבי חרשו חורשים הארריכו למעניתם, למחר כשיגיע הקץ אין הקב"ה אומר לעובדי אלילים כך וכך עשיתם לבני אלא מיד בא ומשבר את העולם ומקצץ את הסמלונים שנאמר ואשבור מוטות עולכם וכה"א ה' צדיק קצץ עבות רשעים. רבי חנינא בר פפא ור' שמואל בר נחמני עברו על חד חרשן בשביעית, אמר ליה רשב"ג איישר, א"ל ר' חנינא בר פפא ולא כן אולפן רבי ולא אמרו העוברים אלו עו"א שהם עוברים מן העולם לא אמרו לישראל ברכת ה' אליכם וישראל אומרים ברכנו אתכם בשם ה', וישראל אומרים להם לא דייכם מכל הטובות הבאות עליכם בזכותנו אלא שאתם מגלגלין עלינו את הפיסים וזמיות וגולגליות וארנוניות סוף סוף שאתם פורעים כמה דאת אמר תחת הנחשת אביא זהב וגו':

שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'. א"ר יוסי בר חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב לעולם אל יעמוד אדם על גבי מקום גבוה ויתפלל משום שנאמר ממעמקים קראתיך ה', תניא נמי הכי לא יעמוד אדם לא על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל ולא על גבי שרפרף ולא במקום גבוה ויתפלל שאין גבהות לפני המקום שנאמר ממעמקים קראתיך ה':

כי עמך הסליחה. א"ר אחא הסליחה מופקדת אצלך מראש השנה (עו) וכל כך למה למען תורא בשביל ליתן אימתך על בריותיך ביום הכפורים:

שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו (כתוב ביהושע ברמז כ' וברמז כ"ד וברמז תקצ"א וברמז תשצ"א). אם אתן שנת לעיני (כתוב בשמואל ברמז קמ"ה):

אם ישמרו בניך בריתי. שלשה דברים נתנו על תנאי, ארץ ישראל, ובית המקדש, ומלכות בית דוד, חוץ מספר תורה ובריתו של אהרן שלא נתנו על תנאי. ארץ ישראל מנין, שנאמר השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו' וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים וגו'. בית המקדש מנין, שנאמר הבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בדרכי, ואם לאו והבית הזה יהיה עליון כל עובר עליו ישום ושרק. מלכות בית דוד מנין, שנאמר אם ישמרו בניך בריתי ונאמר ופקדתי בשבט פשעם. ומנין לספר תורה שלא נתן על תנאי, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה. ומנין לבריתו של אהרן שלא נתן על תנאי, שנאמר ברית מלח עולם, ואומר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם: