ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתסח
למנצח לדוד מזמור אלקי תהלתי אל תחרש אין לישראל תהלה אלא הקב"ה שנאמר הוא תהלתך והוא אלקיך, ואין להקב"ה תהלה אלא ישראל שנאמר עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו, אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אתה תהלתי ואתה מחריש אל תחרש, וכה"א העל אלה תתאפק ה', וכה"א אלקים אל דמי לך אל תחרש ואתה מחריש על מה שעשו בביתך, אמר לו הקב"ה החשיתי מעולם אחריש אתאפק הרי שלש מלכיות ראשונות. עכשו באדום כיולדה אפעה:
כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו. ומהו פתחון פיהם, נכנסו לבית קדש הקדשים ואמרו היכן הוא אלקיכם יבא ויתקיים עליכם שנאמר ואמר אי אלקים וגו' יקומו ויעזרכם היו אומרים ידנו רמה ולא ה' פעל כל זאת:
וילחמוני חנם. חנם לוחמים עמי אמרו ישראל אנו כששלחנו אצלו באהבה נהננו עמו כה אמר אחיך ישראל, אבל הוא אומר ויאמר אליו אדום לא תעבור בי וגו'. אמרו ישראל אני שלום וכי אדבר המה למלחמה לכך נאמר על שלשה פשעי אדום על רדפו בחרב אחיו:
תחת אהבתי ישטנוני. אמר הקב"ה אלולא ישראל לא היתה הברכה בעולם שנאמר יצו ה' אתך את הברכה, ואלולא ישראל לא היו מאורות זורחים שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וגו' ולא היה המטר יורד שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, אמרו ישראל לאו"ה וכל אלה עושה לכם הקב"ה בשבילנו ואתם שונאים אותנו. אתה מוצא שישראל מקריבין בחג שבעים פרים על שבעים אומות לפיכך היו צריכין לאהוב אותנו שנאמר תחת אהבתיי ישטנוני:
הפקד עליו רשע. רבי יהודה ורבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לעולם לא תהא מצות עני קלה בעיניך שהפסדה כ"ד קללות ומתן שכרה כ"ד ברכות, כ"ד קללות מנין שנאמר הפקד עליו רשע וכל ענינא, וכל כך למה יען אשר לא זכר עשות חסד, ומתן שכרה כ"ד ברכות מנין דכתיב הלוא פרוס לרעב לחמך אז תתענג וגו':
יזכר עון אבותיו. וכי אבותיו של עשו רשעים היו, צדיקים היו אברהם זקנו יצחק אביו, ואת אמרת יזכר עון אבותיו וגו', אלא חטא שחטא באבותיו, אתה מוצא יצחק בא מכח אברהם והיה ק"פ שנה ואברהם חיה קע"ה שנה, א"ר לוי בתווך ה' שנים שנמנעו מחייו עשה עשו שתי עבירות קשות בא על נערה המאורסה והרג את הנפש הדא הוא דכתיב ויבא עשו מן השדה והוא עיף ואין שדה אלא נערה מאורסה שנאמר ואם בשדה מצאה, ואין עיף אלא הריגה שנאמר עיפה נפשי להורגים, ר' זכאי אומר אף גנב שנאמר אם גנבים באו לך, אמר הקב"ה אני כבר הבטחתי אברהם אוהבי ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה, והדין הוא סיבו טבא רואה את בן בנו מגלה עריות ושופך דמים טבא ליה לההוא סבא המתכניס בשלם שנאמר כי טוב חסדך מחיים, ומהו חטא שחטא על אביו גרם לו שכהו עיניו שנאמר ותכהין עיניו מראות, מכאן אמרו כל המעמיד בן רשע גורם לו שיכהו עיניו, ומהו חטא שחטא על אמו. ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן, ר' יהודה אומר כיון שיצא ממעי אמו (הפך גמיטרין) [חתך מיטרין] שלה שלא תלד שנאמר על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו, רבי ברכיה אומר לא תאמר כשיצא אלא כשהוא במעי אמו זריתיה מתוחה לקבליה שנאמר זורו רשעים מרחם. רבי נחמיה אומר גרם לה שלא תעמיד י"ב שבטים, דאמר רב הונא ראויה היתה רבקה להעמיד י"ב שבטים שנאמר ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאומים הרי ארבעה, ולאום מלאום יאמץ הרי ששה, ורב יעבוד צעיר הרי שמונה, והנה תומים בבטנה הרי עשרה, ויצא הראשון ואחרי כן יצא אחיו הרי י"ב, ואית דמייתי לה מהכא ותאמר אם כן למה זה אנכי ז"ה בגמטריא י"ב, ורבנן אמרין גרם לה שלא תצא ממטתה ברבים, אתה מוצא כשמתה רבקה אמרו מאן יפוק קומה אברהם מת יצחק יושב בבית ועיניו כהות ויעקב הלך לפדן ארם, יפוק עשו רשיעא קומה יימרון לייטין דדין דהא כדין איינוק, מה עשו הוציאו מטתה בלילה. אמר ר' יוסי בר חנינא לפי שהוציאו מטתה בלילה לא פרסמה הכתוב אלא מן הצד דכתיב ותמת דבורה מינקת רבקה, ויקרא שמו אלון בכות שכן בלשון יון קורין לאחר אללון שתי בכיות עד שיעקב יושב ושומר אבלה של מניקתו באת לו בשורת אמו הה"ד וירא אלקים אל יעקב עוד ויברך אותו מה ברכה ברכו ברכת אבלים ברכו, אמר הקב"ה אבוהי שלם ליה ביש, אמיה שלם ליה ביש, אחוה שלם ליה ביש, סבא שלם להי ביש, אף אתון שלמון ליה ביש ואנא משלם ליה ביש תהיו מזכירין שמו מלמטה ואני מוחק מלמעלה שנאמר יהיו נגד הק' תמיד ויכרת מארץ זכרם:
ויאהב קללה ותבואה ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו. ר' לוי בשם רבי חמא בר חנינא ולא חפץ בברכה ולא חפץ בבכורה, רבי הונא אמר זה דם הקרבנות שהוא קרוי ברכה שנאמר מזבח אדמה תעשה לי וגו':
ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו. מכאן לסיכה שהיא כשתיה:
ולבי חלל בקרבי. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי לא היה דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב ולבי חלל בקרבי, ולא ישראל היו ראויים לאותו מעשה דכתיב מי יתן והיה לבבם זה להם, ולמה עשו לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד, ואם חטא צבור אומירם להם כלך אצל צבור, וצריכא דאי כתב רחמנא יחיד משום דלא מפרסם חטאיה אבל צבוא דמפרסם חטאיהה אימא לא צריכא. ואי כתב רחמנא צבור משום דנפישי רחמי אבל יחיד אימא לא צריכא. אמר רבי אלעזר בן פרטא (ס) צדיקים נוטל מהם יצר הרע ונותן להם יצר טוב שנאמר ולבי חלל בקרבי, רשעים נוטל מהם יצר הטוב ונותן להם יצר שנאמר נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלקים, בינונים נותן להם זה וזה, את שבא ליצר הרע יצר הרע שופטו, את שבא ליצר טוב יצר טוב שופט שנאמר כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו: