ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתמח


מקולות מים רבים אדירים משברי ים. רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי מתחלת ברייתו של עולם לא היה עולה קלוסו של הקב"ה אלא מן המים הדא הוא דכתיב מקולות מים רבים, ומה היו אומרים אדיר במרום ה' אמר הקב"ה ומה אם אלו שאין להם לא פה ולא אמירה ולא דבור הם מקלסין אותי, לכשאברא בנ"א על אחת כמה וכמה, עמד דור אנוש ומרד בו דור המבול ומרד בו, אמר הקב"ה יפנו אלו ויעמדו ויבואו אותן הדא הוא דכתיב ויהי הגשם על הארץ, משל למלך שבנה פלטין והושיב בהן דיורין אלמים והיו משכימים ושואלין בשלומו של מלך באצבע ברמיזה ובמגולין, אמר המלך ומה אלו שאין להם לא פח ולא אמירה ודבור הרי הם משכימין ושואלין בשלומי, אלו היו פקחין עאכ"ו, הושיב המלך בתוכו דיורין פקחין עמדו והחזיקו בפלטין אמרו אין פלטין זו של מלך אלא שלנו, אמר המלך תחזור פלטין לכמו שהיתה הדא הוא דכתיב יקוו המים אל מקום אחד יקוו לי המים מה שאני עתיד לעשות בהן. ר' יודן בשם ר' יודן בר לוי ר' ברכיה בשם ר' יודן כל העולם ים במים ואת אומרת אל מקום אחד, משל עשרה נודות נפוחים ומונחות בטרקלין והוצרך המלך למקומן, מה עשה המלך להם התירן והוציא את רוחן וסלקן לזוית, כך דרך הקב"ה כל מי בראשית וסלקן לאוקינוס, הדא הוא דכתיב הן יעצור במים וייבשו ודורך על במתי ים. א"ר לוי המים היו אומרים אלו לאלו נעשה קלוסים להקב"ה הדא הוא דכתיב נשאו נהרות ה' וגו' ישאו נהרות דכים. ר' לוי אמר דרך ים דרך ים. רב' אבא בר כהנא אמר לדוכתא פלגיא. ר' הונא אמר להדך ימא. ר' יהודה ור' יהושע בן חנניא אמר לדוכסס ים. רבי אליעזר אומר קלוטין דימא הדא הוא דכתיב הבאת עד נבכי ים עד קלוטין דימא, רבנן אמרין דכים אנו מדוככים אנו קבלונו, א"ר יהושע בר נחמיה המים היו עולים הרים ויורדים בקעות עד שהגייעו לאוקינוס שנאמר יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם זה אוקינוה. א"ר ברכיה לפ פרשו המים התחתונים מן העליונים אלא בבכי, הדא הוא דכתיב מבכי נהרות חבש, רבי תנחומא מייתי לה מן הכא לקול תתו המון הים בשמים ואין קול אלא בכי כמה דאת אמר קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים. מעשה באדרינוה שבקש לעמוד על סופו של אוקינוס, נטל חבלים והיה משלשל שלש שנים ומחצה, שמע (מ) בת קול אומר כאלו כלה אדרינוס, עוד בקש לידע מה המים מקלסין להקב"ה עשה תבות של זכוכית ונתן בנ"א לתוכן ושלשלן לאוקינוס ועלו ואמרו כך שמענו לאוקינוס מקלס להקב"האדיר במרום ה'. דבר אחר נשאו נהרות ה'. אוי להם לרשעים שהם סבורים (מא) שישראל לעצמן שבו לא שבו ישראל לעצמן אלא נשאו נהרות ה' ואין נהרות אלא מלכיות שנאמר הוי המון עמים רבים לכך נאמר נשאו נהרות אלא מלכיות שנאמר הוי המון עמים רבים לכך נאמר נשאו נהרות ה' וידכאו ישראל בצרות ועכשו יבואו אף הם וידכאו אותם הוי ישאו נהרות דכים. מקולות מים רבים שנכנסו לבית המקדש ונתנו קולם בתוכו, וכה"א קול נתנו בבית ה'. המים העליונים נקראו רבים שנאמר מקולות מים רבים, והמים התחתונים נקראו רבים שנאמר דרכת בים סוסיך חמר מים רבים, משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שתי לגיונות", כשהיה המלך נכנס אצל זה היה נקרא גדול והם אומרים גדול הלגיון זה שהמלך נכנס בו, וכשהיה נכנס לזה היו אומרים גדול הלגיון הזה שהמלך נכנס בו, כשהמלך למעלן נקראו העליונים רבים וכשירד למטה נקראו של מטה רבים שנאמר דרכת בים סוסיך וגו':

אדירים משברי ים. יבא אדיר ויפרע מאדירים (כתוב לעיל ברמז תרס"ו):

עדותיך נאמנו מאד. אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע השפלת קולה של תורה וקולו של ביתך והגבהת קולם של רשעים הגבה קולה של תורה וקולו של ביתך, לכך נאמר לביתך נאוה קדש ה' לארך ימים. ואם עשית כן לא כבראשונה, שלמה בנה אותו וחרב, עזרא בנה אותו וחרב, אבל אתה לאורך ימים. אמר רבי חגי אתי הויתי לדיופלוסטין בטבריא ושמעית קליהון דטליא בכנישתא דכולהון מכרכין ואומרין עדותיך נאמנו מאד וגו' ה' לארך ימים, יכול כשם שמאריך רוחו עם הרשעים כך מאריך רוחו לצדיקים, ת"ל אל נקמות ה' אל נקמות הופיע: