ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתיג


כי כוס ביד ה' ויין חמר. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר כוס שהיה כמוס ומחוסר וכן הוא אומר הלא הוא כמוס עמדי (יג) יכול דוהה תלמוד לומר חמר, יכול שאין בו אלא חציו, תלמוד לומר מלא מסך, יכול שאינו חסר אפילו טפה אחת, תלמוד לומר ויגר מזה, מאותה טפה שתו אנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה ואנשי סדום ועמורה ופרעה וכל חילו סיסרא וכל המונו סנחריב וכל אגפיו נבוכדנאצר וכל חילו, ומאותה טפה עתידין לשתות כל באי עולם עד סוף כל הדורות, וכן הוא אומר ועשה ה' לכל העמים בהר ההוא משתה שמנים משתה שמרים, יכול שמרים (שאין) [שיש] בהן צורך, ת"ל שמנים ממוחיים שמרים מזוקקקים, וכן הוא אומר כוס זהב בבל ביד ה' מה דרכו של זהב לאחר שנשבר יש לו תקנה כך כשתפסוק הפורענות מן העו"א עתידה לחזור להם, וכשמגעת אצל ישראל מהו אומר ואת חרשיה תגרמי, מה דרכו של חרש לאחר שנשבר אין לו רפואה כך כשתפסוק הפורענות מישראל אין עתידה לחזור להם (כתבו ברמז ש"ז). אמר רבי יהושע בן לוי מהיכן קבעו חכמים ארבע כוסות בליל פסח כנגד ארבע כוסות של כוס התרעלה שהקב"ה משקה לעו"א. הדא הוא דכתיב כי כוס ביד ה'. כה אמר ה' קח את כוס היין החמה מידי. כוס זהב בבל ביד ה'. ימטרר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם, וכנגדן משקה הקב"ה לישראל ארבע כוסות של ישועה לעתיד לבא שנאמר ה' מנת חלקי וכוסי, דשנת בשמן ראשי כוסי רויה, כוס ישועות אשא, כוס ישועה אשא אין כתיב כאן אלא ישועות שתי ישועות אחת לימות המשיח ואחת לימות גוג ומגוג, רבי יודן ורבי חמא בר חנינא ורבי יצחק אמרו לעתיד לבא הקב"ה אומר לפרעה שתה כוסך, והוא אומר לו רבש"ע כבר שתיתי כוסי בעוה"ז, והוא אומר לו מה ששתית כמו אגרא אחת היתה שנאמר ויגר מזה, אבל עכשו אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ:

וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. עשר קרנות הן וכו' (כתוב בשמואל ברמז פ"א). כיון שחטאו ישראל נטלן מהם ונתנן לעו"א שנאמר וקרנין עשר לה, וכל זמן שקרני רשעים קיימין קרנותיהן של שונאי ישראל מגודעות שנאמר גדע בחרי אף כל קרן ישראל, ולעתיד לבא הוא מגדע קרנות של רשעים ומרומם קרנות צדיקים שנאמר תרוממנה קרנות צדיק תרוממנה קרנות שגדע צדיקו של עולם:

למנצח בנגינות מזמור לאסף שיר נודע ביהודה אלהים, אמר רבי יוחנן בן נורי בשעה שגלו עשרת השבטים שבט יהודה ובנימן לא גלו, התחילו עו"א לומר אין זה אלא חנופת פנים לפי שהם בני אכסניא שלו נשא להם פנים ולא הגלה, הודיע הקב"ה נאמנות בעולם שנאמר בשבטי ישראל הודעתי נאמנה, אותה שעה נודע ביהודה אלהים, אמר רבי יודן ברבי אלעאי בשעה שהיו ישראל עומדין על הים וכו' (כדכתוב ברמז ת"ת). ויהי בשלם סוכו. אמר רבי ברכיה מתחלת בריתו של עולם עשה לו הקב"ה סוכה בירושלים כביכול היה מתפלל בתוכה ואומר יהי רצון שיעשו בני רצוני כדי שלא אחריב ביתי ומקדשי, וכיון שחרב הוא מתפלל ואומר יהי רצון שיעשו בני תשובה שאקרב בנין ביתי, תדע לך שכן הוא שנאמר והביאותים אל הר קדשי וגו' בית תפלתם לא נאמר אלא בית תפלתי מלמד שהקב"ה מתפלל (כתוב ברמז תפ"ח):