ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתטו
ד"א ויהי בשלם סוכו מה ראה להחזיר לה (יד) שם הראשון, לפי שהוא ואמר כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה עד היום הזה להסירה מעל פני, יכול אף עכשו הרי היא באף ובחמה, תלמוד לומר ההר חמד אלהים לשבתו. ישכון לבטח הרי היא בחמדה ובתאוה, מלמד שכפר לה חרבנה, ומנין שאין השכינה חוזרת לתוכה עד שתעשה הר שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה. ואומר זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים אימתי לכשיעקרו יסודותיה ממנה האומרים ערו ערו עד היסוד בה:
שמה שבר רשפי קשת, אימתי נודע ביהודה אלהים כשתקיים שמה שבר רשפי קשת מגיד הכתוב כשבא הקב"ה ליפרע מעובדי אלילים שמו מתגדל בעולם שנאמר ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני ה' ואומר ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד מושכי קשת תובל ויון האיים הרחוקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי והגידו את כבודי בגוים, כה אמר ה' יגיע מצרים וסחר כוש וגו' אחריו מהו אומר אכן אתה אל מסתתר, וכן הוא אומר ונשפטתי אתו בדבר ובדם ואח"כ והתגדלתי והתקדשתי:
אשתוללו אבירי לב. אלו משה ואהרן ששלחו מרגלים ואמרו לשון הרע על הארץ ולא היו יודעין מה לעשות, ואף משה ואהרן נתרשלו ידיהן עמד כלב ושתק כל אותן האוכלוסין שנאמר ויהם כלב את העם לאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה. משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה, אם יראה למה שקטה וכו' (כתבו לעיל ברמז תתי"א). רבי לוי בשם רבי יוחנן אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה, אלא אמרה הארץ מצוה אחת נצטוה אדם הראשון ועבר עליה ונתקללתי בעבורה שנארמ ארורה האדמה בעבורך, כאן רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה עאכ"ו. אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אעפ"כ חזר הקב"ה ופייסה שנאמר ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה' שמעת שאמרתי ארורה האדמה ולא שמעת שאמרתי ולא אוסיף לקלל עוד את האדמה, כיון ששמעה כך מיד שקטה, רבי פנחס בשם רבי יוחנן אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה, אלא אמרה הארץ תאמר שהגיעה עונתה של תחית המתים והקב"ה תובע מידי מה שהפקיד אצלי שנאמר וגלתה הארץ את דמיה, כיון ששמעה אנכי מיד שקטה: