ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשצט


קדמו שרים אחר נוגנים, כיון שעלו ישראל מן הים רצו ישראל ומלאכי השרת לומר שירה, אמר רבי אבין משל למה הדבר דומה למלך שירד למלחמה ונצח ובאו בנו ועבדו ועטרה בידם ליתן בראשו של מלך באו למלך ואמרו לו בניך ועבדיך עומדים ועטרה בידם ליתן בראשו של מלך, מי יכנס תחלה, אמר להם שוטים שבעולם עבדי קודם לבני יכנס בני תחלה, כך כיון שעלו ישראל מן הים אמר להם הקב"ה למלאכי השרת חניתו ישראל תחלה שנאמר אז ישיר משה נמצאו הנשים ומלאכי השרת עומדים, אמר רבי חייא בר אבא רב השלום עשה שלום ביניהם שנאמר קדמו שרים אלו ישראל, אחר נוגנים אלו המלאכים, בתוך עלמות תופפות אלו הנשים. אמר רבי השמים לא אקבל דבר זה אלא הנשים קלסו תחלה. אחר נוגנים אלו המלאכים שקלסו באחרונה, התחילו המלאכים להתרעם לפני הקב"ה לא דיינו שקדמו לנו האנשים אלא אף הנשים. אמר להם הקב"ה חייכם כן, אמר רבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמני ראה מה כתיב ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול, מהו אחרי, אחרי שקלסתי אני וחברי אמרו מלאכי השרת ברוך כבוד ה' ממקומו:

במקהלות ברכו אלהים היה רבי מאיר אומר מנין שאפילו עוברין שבמעי אמן אמרו שירה על הים שנאמר במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל. ריה"ג אומר לפי רוב הקהל הן מברכין שנאמר במקהלות ברכו אלהים:

שם בנימן צעיר רודם. היה רמ"א בשעה שעמדו ישראל על הים היו השבטים נוצחין זא"ז זה אומר אני ארד תחלה וזה אומר אני ארד תחלה, קפץ שבטו של בנימן וירד לים שנאמר שם בנימן צעיר רודם אל תקרי רודם אלא רד ים והיו שרי יהודה רוגמין אותם שנאמר שרי יהודה רגמתם לפיכך זכה בנימן ונעשה אושפיזכן להקב"ה שנאמר ובין כתפיו שכן, ושבט יהודה זכה למלוכה שנאמר היתה יבהודה לקדשו, משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן אמר לקטן תעמידני עם הנץ החמה אמר לגדול תעמידני בשלש שעות, בא הקטן להעמידו עם הנץ החמה ולא הניחו הגדול אמר לא אמר לי אבא אלא עד שלש שעות, מתווך שהיו צווחין נר אביהן אמר להן בני לא נתכוונתם שניכם אלא לכבודי אף אני לא אקפח שכרכם. אמר רבי יהודה לא כך היה המעשה, אלא זה אומר איני יורד תחלה וזה אומר איני יורד תחלה מיד קפץ נחשון בן עמינדב לים שנאמר סבבוני בכחש אפרים וגו' ויהודה עוד רד עם אל, ועליו מפורש בקבלה הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש אל תשטפני שבולת מים, מיד אמר הקב"ה למשה ידיד טובע בים ואתה עומד ומאריך בתפלה, אמר ליה רבש"ע ומה בידי לעשות אמר ליה דבר אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך, לפיכך זכה יהודה לממשלה בישראל שנאמר היתה יהודה לקדשו, מה טעם היתה יהודה לקדשו משום דהים ראה וינוס, הוי נודע ביהודה אלהים כו' (כתוב בשמואל ברמז קכ"ו):