ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשעא
למנצח בנגינות (מזמור) [משכיל] לדוד בבוא הזיפים. זה שאמר הכתוב מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים, כך היו ישראל כיון שראו לשאול מטה אזנו לשמוע לשון הרע על דוד היו הכל באים ואומרים לו וכן הוא אומר בבוא דואג האדוני, וכן הוא אומר בנבל מי דוד ומי בן ישי, כיון שראו הכל ששאול מטה אזנו לשמוע לשון הרע מיד באו הזיפים ויעלו הזיפים. אלהים בשמך הושיעני, אמר רבי בנימן בר יפת בשם רבי ישמעאל אמר דוד רבש"ע קטנתן שרודף את האדם קובל לאפרכוס, אפרכוס רודפו קובל למלך, המלך רודפו למי יקבול אלא לך, כך אמר דוד רבש"ע שאול הוא מלך למי אני קובל אלא לך הוי אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך תדינני גבורות של תורה, וכן הוא אומר לי עצה ותושיה וגו', כמ"ש בתורה לא תסגיר עבד אל אדוניו, ומה עבד שהיה עובד עו"א אמרה תורה לא תסגיר אם יבא אליך, אני שאני נשיא בן נשיא ה' דורות מנחשון עד ישי עאכ"ו אל תסגירני ביד המלך הוי בגבורתך תדינני בגבורה של תורה. אלהים שמע תפלתי האזינה לאמרי פי אמר רבי יודן אמר דוד רבש"ע בא דואג וקבל שאול ושמע לו, באו הזיפים והאמין להם אני איני הולך אצלו אלא אצלך (קה) שמעה (הימני) [תפלתי] והאזין לי, למה כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי וגו'. אמר רבי נהוראי לא נתנו דעתם על מה שכתוב בתורה ארור מכה רעהו בסתר אלא למה שאמר שאול ברוכים אתם לה', ואני אומר כיון שאררם משה ארור מכה רעהו, הנה אלהים עוזר לי אדני בסומכי נפשי, (קו) א"ל מי אמר לך, א"ל עד שאני במעי אמי כבר נתנבא עלי איתן האזרחי מצאתי דוד עבדי וגו', הוי אדני בסומכי נפשי:
למנצח בנגינות משכיל לדוד האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי, אמר רבה בר בר חנה כיון ששמע דוד שאחיתופל בקושרים עם אבשלום אמר סכל נא עצת אחיתופל לא נתירא דוד אלא הימנו הוי האזינה אלהים תפלתי וכגו' הקשיבה לי וגו' מני עקב רשע, א"ל הקב"ה לא אמרת אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי לא אירא מרבבות עם, אמר לפניו רבש"ע תן לי מאותם ארדוף אויבי ואשיגם, וכן אמר דוד לפני הקב"ה אין זה מאותם וכן הוא אומר כי לא אויב יחרפני ואשא, וכן הוא אומר ואתה אנוש כערכי:
מי יתן לי אבר כיונה. מדבר באברהם, למה כיונה רבי עזריה בשם רבי יודן בר סימון לפי שכל העופות כשהן יגעין נינוחין על גבי סלע או על גבי אילן, אבל היונה כשהיא יגעה קופצת באחת מאנפיה ופורחת בשניה. הנה ארחיק נדוד נדנוד אחר נדנוד טלטול אחר טלטול. אלין במדבר סלה מוטב ללין במדברות של ארץ ישראל ולא בפלטריאות של ארץ העמים דכתיב (וילך) [ויעבור] אברם בארץ וגו':
ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי. אמר רבי יוחנן בתחלה קראו לאחיתופל רבו, והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו, הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או אפילו דבור אחד עאכ"ו, ואחר כך קראו חברו שנאמר אשר יחדו נמתיק סוד ואחר כך קראו תלמידו שנאמר גם איש שלומי אשרר בטחתי בו. מהו ואתה אנוש כערכי אמר רב יהודה אמר רב כסדרי הזה שהיה מסדר עלי את ההלכות, אלופי שהיה מלמדני רבי ההיה שנאמר אשר יחדו נמתיק סוד. מהו בבית אלהים נהלך ברגש כדתנן תמיד קרב בי"ב, הפר בכ"ד, ארבע פייסות היו שם למה כדי להרגיש כל העזרה כלה שנאמר אשר יחזו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש, (קז) כיון שגמר תפלתו (וכן) הוא אומר ויהיי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושב הארכי, כיון שראה אותו אמר יש ארוכה למכתי, ויאמר לו דוד אם עברת אתי והיית עלי למשא ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני, א"ל רבש"ע לך אני קורא שנאמר אני אל אלהים אקרא וה' יושיעני:
ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה. יכול יתפלל אדם כל היום, כבר מפורש על ידי דניאל וזמנין תלתה בימוא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהיה, יכול יתפלל אדם לכל רוח שירצה, כבר מפורש על ידי דניאל וכיון פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלם, יכול משבא לגולה הוחלה, תלמוד לומר כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנא, יכול יהא כולל שלשתן בבת אחת, לכך נאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה, יכול ישמיע קולו בתפלתו, כבר מפורש על ידי חנה וקולה לא ישמע, יכול ישאל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל, כבר מפורש על ידי שלמה לשמוע אל הרנה ואל התפלה, רנה זו תפלה, תפלה זו בקשה. א"ר יהושע ב"ח האבות תקנו שלש תפלות, אברהם תקן תפלת השחר שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום וגו', יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה. יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש. אמר רבי שמואל בר נחמני כנגד ג"פ שהיום משתנה, בערבית יאמר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוציאנו מאפלה לאורה, במנחה יאמר יהי רצון מלפניך ה' אלהי כשם שזכיתני לראות חמה בזריחתה כך תזכה אותי לראותה בשקיעתה, בשחרית צריך לומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מאפלה לאורה. רבנן אמרין כנגד תמידין תקנו אותם, תפלת השחר כנגד תמיד של שחר, תפלת מנחה כנגד תמיד של בין הערבים, תפלת ערבית לא מצאו לה קבע, א"ר תנחומא אף תפלת ערבית יש לה קבע כנגד אברים ופדרים. תניא כוותיה דריב"ל דאמר תפלות כנגד תמידין תקנום, מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות, שהרי תמיד של שחר היה קרב עד חצות, ר' יהודה אומר עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר היה קרב עד ארבע שעות, ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע, שהרי אברים ופדרים הולכים וקרבים כל הלילה, ומפני מה אמרו תפלת המוספין כל היום, שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום, ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב, שהרי תמיד של בין הערבים היה קרב והולך עד הערב, ר' יהודה אומר עד שבע שעות שהרי קרבן מוסף קרב עד שבע שעות. ורבי יוסי בר חנינא שפיר קאמר ריב"ל דאי לא תימא הכי של מוספין מאן תקנן, רבי יוסי בר חנינא אמר תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אתמידין: