ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשסה


לך לבדך חטאתי. דרש רבא אמר דוד לפני הקב"ה מחול לי על אותו עון גלוי לפניך דאי בעינא למכפיהיה ליצרי הוה כייפנא ליה אלא אמינא דלא לימרו עבדא זכי למריה:

הן בעוון חוללתי וגו'. א"ר יצחק דבי ר' אמי אין אשה מתעברת אלא סמוך לוסתה שנאמר הן בעוון חוללתי. ורבי יוחנן אמר סמוך לטבילתה שנאמר ובחטא יחמתני אמי, אמר רב יצחק מאי משמע דהאי חטא לישנא דדכויי הוא דכתיב, וח את הבית ומתרגמינן וידכי ית ביתא ואי תימא תחטאני באזוב ואטהר. רבי אחא אמר בעוון מלא אפילו חסיד שבחסידים אי אפשר שלא יהא צד אחד בעון, אמר דוד כלום נתכוון ישי להעמידני והלא לא נתכוון אלא לצורך עצמו שמשעה שעשו צרכיהם זה הופך פניו לכאן וזה הופך פניו לכאן ואתה מכניסס כל טפה וטפה זה שאמר דוד כי אבי ואמי עזבוני. לב טהור ברא לי אלהים (ברמז שע"ח):

השיבה לי ששון ישעך (ברמז תרע"ה). הצילני מדמיםא אלהים, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי מדמו של שאול לא בשבילי נהרג, מדמו של נבל לא בשבילי נהרג שנאמר ויהי כעשרת הימים, (מדמן של נוב) מדמו של שאול שהיה רואה מעיל שלו נקצצה ולא היה מצטאער עליה אפילו שעה אחת, מדמו של נתן שהיה דוד משלח אחריו קוסדריות לידע אם מחזיר הוא דבריו אלו היה מחזיר לא היה הורגו, מדמן של ישראל רבי יהודה בשם ר"ש משום רבי לוי בן פרטא אומר מפני מה לא פירשו כתובים כמה נפלו בהר הגלבוע ע"ש אל תגידו בגת, מדמו של אוריה, אריב"ל אוריה החתי כל שלשים ושבעה (קב) זה יואב בן צרויה שהורידוהו מגדולתו שהיה ראוי למנותו אחר שלשים וששה ומנו אותו אחר שלשים ושבעה: